אדוני יושב-ראש הכנסת, שר החקלאות עודד פורר - נראה לי שלא במקרה אתה כאן היום תורן, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, "חביב אדם שנברא בצלם" - מסכת אבות, פרק ג' - הוא המשפט האהוב עליי ביותר. כל אדם באשר הוא זכאי לאותו היחס, ה
כבוד והאהבה. משפט זה הוא נר לרגליי והמצפן שמוביל אותי כל חיי.
לא תכננתי להיות פוליטיקאית, אך מגיל צעיר מאוד הדברים לא עברו לידי, הם עברו דרכי, ישר בבטן הרכה. בגיל 15 כל עולמי השתנה. פגשתי ילדה חדשה בבית הספר, עיניה היו מעט כבויות, ומהר מאוד סיפור חייה נפרס בפניי: ילדות לא פשוטה, מעברים, נטישות, והדבר שהיה לי קשה במיוחד - ללא עורף משפחתי. עבורי, ילדה שגדלה בבית חם, אוהב ודואג, סיפור החיים שלה היה בלתי נתפס. אותה ילדה עברה במהרה לגור בביתנו. הרווחתי אחות נוספת, ומסלול חייה השתנה - אבל גם שלי. מאותו היום הסתכלתי על המציאות אחרת, ועם צורך תמידי להסתכל לצדדים ולבחון אם יש משהו שאוכל לשפר.
מהר מאוד התחלתי בעשייה חברתית. פעלתי בנושא הדיור הציבורי, הקמתי קבוצות חסד רבות, שיפצנו בתים, חילקנו מזון ועזרנו לכל אדם שנקרה בדרכנו. הסיפוק שהפעילות הזו נתנה לי והנגיעה האישית בחיים של אנשים היו אדירים מבחינתי, אך ככל שהזמן עבר וכמות הפניות גדלה, הבנתי שזה לא מספיק. כדי לבצע שינוי אמיתי ולהשפיע על מדיניות צריך לרדת לשורש העניין, ולשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות.
כיהנתי במשך שבע שנים וחצי כחברת מועצת העיר באר שבע, חלק מהן כאישה הראשונה העומדת בראש סיעה. בתקופה זו למדתי המון, וגיליתי שגודל התפקיד ומשמעותו ייקבעו מהתוכן שאתה יוצק לתפקיד. הרצון לשנות ולהיות חלק ממשהו גדול יותר הוביל אותי גם להצטרף, בשנת 2012, ל
מפלגת יש עתיד כראש המטה בבאר שבע. הרגשתי שמצאתי את הבית הפוליטי שלי, משפחה מורחבת חדשה, וזכיתי ללמוד מהטובים ביותר מה המשמעות של להיות משרתי ציבור. היום, בכנסת העשרים-וארבע, אני עומדת כאן על הדוכן ביראת כבוד, ועם רצון לשמש הקול של בעלי החיים, של משפחות מעוטות יכולת ושל תושבי הנגב.
אני דור רביעי למאכילות חתולים - הנינה של אספרנסה, שהייתה מאכילת חתולים ידועה עוד בקורפו. חונכתי על המשפט כי זה המאכיל חיה רעבה, מזין את נפשו. האהבה לבעלי חיים טבועה בי מלידה, והיא חלק בלתי נפרד מהחיים הפרטיים והציבוריים שלי. הדאגה לרווחתם של בעלי החיים היא אחת הסיבות העיקריות שבגינה אני עומדת כאן. אנו, בני האדם, מנצלים, משעבדים והורסים כל חיבור עם בעלי החיים והטבע לאורך דורות. עלינו לתקן את זה במהרה, כדי שילדינו יגדלו בעולם שבו החמלה חשובה יותר מהאוכל בצלחת ומהון כלכלי. תעשיית הבשר וניצול משאבי כדור-הארץ עד תום, ללא התחשבות בסביבה, הובילו למשבר אקלים, המאיים לא רק על מדינת ישראל אלא על העולם כולו. את הגלגל כבר לא ניתן להשיב לאחור, אך אנו כנבחרי ציבור חייבים לפעול במהרה בנושא ולא לגלגל את האחריות לדורות הבאים.
לצד החמלה לבעלי החיים ולטבע, דרושה גם אחריות חברתית כלפי אלו הזקוקים לעזרתנו והגנתנו. לא עוד קשישים שנאלצים לחטט בפחים, לא עוד ילדים רעבים, לא עוד שנים על גבי שנים של קיבוע עוני, דור אחרי דור. על המדינה מוטלת האחריות לפעול למען דיור ציבורי ראוי ומכבד, שיפור הביורוקרטיה, גמישות התהליכים והתנאים. עלינו להבין שחברה מתוקנת נמדדת ביחסה לאוכלוסיות מוחלשות. כאדם פרטי עסקתי בנושאים אלו כל חיי הבוגרים, אך המשאבים היו מוגבלים, וכיום אותם ערכים מגיעים איתי לכנסת.
ולך, באר שבע אהובתי, העיר שלי, שבה אני מכירה כל ספסל ועץ; העיר שיש בה למעלה מ-200,000 תושבים ועדיין יש תחושה שכולם מכירים את כולם; העיר שלא מפסיקה להתפתח, ומנגד לא שוכחת מאחור את אלו הזקוקים לעזרה; שיש בה את ההון האנושי הכי חם ואיכותי שיש - העיר הזו היא שלי, מקור גאוותי. לא משנה כמה פעמים שאלו אותי בחודש האחרון את השאלה: מאיפה את בארץ? אני תמיד מחכה שמישהו נוסף ישאל זאת, רק כדי שאוכל להשיב לו בביטחון ועם חיוך ענק על הפנים: אני באר שבעית. חשוב לי שתושבי העיר שלי יהיו גאים בי, ולא משנה לאיזה צד של המפה הפוליטית הם משתייכים, מפני שקידום הנגב אינו קשור בדעה פוליטית אלא אך ורק בציונות ואהבת המולדת.
אני האישה הראשונה שנבחרה לכנסת מבאר שבע, ואני גאה לקחת חלק בממשלה היסטורית שבה יש תשע שרות ועשר מנכ"ליות במשרדי הממשלה החשובים ביותר. כל אחת מהנשים הללו נבחרה בגלל מקצועיותה ולא בגלל המגדר שלה. אומנם הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה, אך ניכר כי אנחנו בדרך הנכונה.
ביציע פה למעלה נמצא כל עולמי, כל האנשים שבזכותם ובתמיכתם זכיתי לעמוד פה על דוכן הכנסת. אני בתם של ד"ר ז'ק סאקס, שעלה ממצרים, הוצא בגיל מוקדם מבית ספר כדי לעזור בפרנסת המשפחה, אך בזכות סקרנותו וחריצותו הצליח להתגבר על פערים אלו. וסופי סאקס, שעלתה מבולגריה ושוכנה בילדותה בתוך בית הקברות הישן ביפו, והיא הפמיניסטית הראשונה שהכרתי. אני אחות לגלית, נפשי התאומה, אם לבר, שהוא מהות חיי, ובת זוגו של שרון, שצועד איתי כבר 20 שנה כסלע איתן אל מול נחשולי החיים. תודה על הכול, אני אוהבת אתכם.
ופה במשכן, משפחתי השנייה, משפחת יש עתיד. אני רוצה להודות לשר החוץ וראש הממשלה החליפי
יאיר לפיד על הבעת האמון והתמיכה בי - הענקת לי הזדמנות יוצאת דופן, ואני מבטיחה להוכיח שהבחירה בי לא הייתה לשווא; לשר הרווחה והעבודה מאיר כהן, המנטור שלי, שמלווה אותי שנים רבות במקצועיות ובחום; ליעל זילברמן ולמטה יש עתיד באר שבע, הגב והכוח המניע שלי - אתם ההוכחה שהתמדה לאורך שנים, מחויבות ואמונה בצדקת הדרך מניבות תוצאות.
תודה מיוחדת לראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', על שותפות רבת-שנים וחברות אמת; ולחבריי חברי הכנסת ועובדי המפלגה - על שקיבלתם אותי בזרועות פתוחות ועל כך שאתם עוזרים לי יום-יום להיות יותר טובה בתפקיד שלי.
לסיום, אני קוראת מכאן לחבריי חברי הכנסת ולאזרחי ישראל: זכרו כי בבסיסנו כולנו בני ובנות אדם שווים. אנחנו לא פועלים בריק וללא הקשר, ועל כן ההיסטוריה והמורשת שלנו מחייבים אותנו לחיות לפי הערך הפשוט של חמלה ואנושיות. לאלה אין אופוזיציה וקואליציה. גורל ילדינו זהה, ועל כולנו לפעול יחד על-מנת להשאיר מאחורינו עולם טוב יותר. תודה.