מדינת ישראל מצויה באחת משעותיה הקשות ביותר. בימים האחרונים דומה שטרגדיה רודפת טרגדיה. הלב נקרע מן החדשות הבלתי-נתפשות על הירצחם של שישה חטופים בשבי ארגוני הטרור; הירצחם של שלושת השוטרים בפיגוע הקטלני בחברון; ונפילתם של חיילים במהלך הלחימה הרב-חזיתית שעמה מתמודדת המדינה.
שנת המשפט החולפת הייתה מן המאתגרות והכואבות שידענו בקהילה המשפטית ובמדינת ישראל כולה. תחילתה של אותה שנה, אי-שם בחודש ספטמבר 2023, נדמית כלקוחה מחיים אחרים. באותה עת הוקדשו הכותרות בסְפֵרת המשפט לסוגיות שנגעו ליחסים בין רשויות השלטון, ליוזמות לשינויים מרחיקי-לכת במערכת המשפט, ולהשלכות השסעים העמוקים שהתגלעו בחברה הישראלית. ואולם הליבון החברתי, הלאומי והמשפטי של הסוגיות הללו נקטע באבחה מחרידה אחת בבוקר 7 באוקטובר.
באותו יום נורא ספגה מדינת ישראל מתקפה אכזרית, חסרת רחמים וחסרת צלם אנוש. האירועים הקשים מאותו יום ומהחודשים הארוכים שחלפו מאז, מוסיפים ללוות אותנו באשר נלך. גם בעת הזו 101 חטופים וחטופות מצויים בשבי ארגוני הטרור וטרם חזרו לחיק משפחותיהם; גם כעת, עשרות אלפי מפונים מנסים לשמור על שגרת חייהם רחוק מהבית, ואנשי ונשות כוחות הביטחון עושים לילות כימים על-מנת לשמור על ביטחון כולנו.
אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהן במהלך המלחמה, ולהביע תקווה לריפוי ולשיקום של כל נזקי התקופה הקשה הזו. מי יתן והחטופים ישובו אלינו במהרה; מי יתן והפצועים בגוף ובנפש יחלימו וישובו לאיתנם; מי יתן והמפונים וכל אנשי כוחות הביטחון יחזרו בקרוב לבתיהם ולשגרת חייהם.
הכל נדרשים לפעול בהתאם לדין הפרק הזה בקורות המדינה מעמיד למבחן את החוסן הלאומי והחברתי שלנו. לצד מופעים יוצאי דופן של סולידריות וערבות הדדית שהיינו עדים להם בחודשים האחרונים, חזינו למרבה הצער גם בשיח קוטבי ומפלג ששאף להעמיק פערים במקום לגשר עליהם. בתקופה שכזו יש בעיני חשיבות עליונה לקיום דיאלוג מכיל ובונה, וליצירת אקלים חברתי שבו כולנו - כפרטים, כקהילה וכחברה - מסוגלים להירתם לטובת הכלל ולשתף פעולה זה עם זה.
ובמקביל לכך, דווקא בעתות משבר וחירום מתחדדת החשיבות שבהגנה על עקרונות היסוד של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ובראשם שלטון החוק וזכויות האדם. גם בזמנים הקשים, הרגישים והכואבים ביותר - מדינת ישראל היא מדינת חוק, וכל אזרחיה, תושביה ורשויות השלטון בה נדרשים לפעול תמיד בהתאם לדין.
בחרתי להדגיש את הדברים במעמד הזה של כנס ועידת המשפט, מכיוון שלתפישתי לקהילה המשפטית - שבה עורכי ועורכות הדין מהווים חלק משמעותי - יש תפקיד חיוני הן בקידום שיח בונה ברמה החברתית-לאומית, הן בשמירה על ערכי היסוד של המדינה. ואכן, לכל אורך תקופת המלחמה נרתמה לשכת עורכי הדין - בהובלת ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר - לשירות הציבור הישראלי באופן ראוי לציון. גם ברמת הפרט ראינו עורכי ועורכות דין מסורים שייצגו בהליכים שונים שהוגשו עקב המלחמה, לא פעם במתכונת "פרו בונו" ובמסגרת תוכנית "שכר מצווה" המבורכת של לשכת עורכי הדין.
גם אנו ברשות השופטת פועלים כל העת למלא את חלקנו בשמירת שלטון החוק וזכויות האדם; בהבטחת נגישותו של הציבור לבתי המשפט; ובשמירה על הליך משפטי תקין, צודק ויעיל. החל מיומה הראשון של המלחמה הבטחנו כי דלתות בתי המשפט תישארנה פתוחות עבור הציבור הישראלי כולו. זאת, כפוף להתאמות הנדרשות עקב האילוצים הביטחוניים, אך מבלי להתפשר על הזכויות הדיוניות של בעלי הדין ותוך התחשבות מירבית באוכלוסיות שהושפעו מאירועי המלחמה. ואכן, גם בתקופות חירום - ובמיוחד במהלכן - יש חשיבות מיוחדת לשמירת פעילותם התקינה של בתי המשפט, ולביקורת השיפוטית שמתקיימת במסגרתם על רשויות השלטון האחרות.
כך פעלנו וכך נמשיך לפעול, לטובת הציבור הישראלי כולו. אך האמת צריכה להיאמר: רבים מן הפתרונות שהרשות השופטת רוצה ויכולה לספק לציבור, אינם נמצאים בשליטתנו המלאה. כפי שציינתי בהזדמנויות קודמות, היבטים מסוימים בניהולה של מערכת בתי המשפט נתונים, לפחות במידה חלקית, להכרעתה של הרשות המבצעת - ובפרט להכרעתו של שר המשפטים, שללא אישורו והסכמתו לא ניתן לקדם מהלכים רבים שנועדו עבור הציבור.
מוכנים לנהל שיח תכליתי דוגמה מוכרת לכך היא תפקידו של שר המשפטים כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, שכינוסה וקיום ההצבעות בה מאפשרים מינוי של שופטים ואת קידומם לערכאות גבוהות יותר. אכן, במהלך מרבית השנה האחרונה התקיים במסגרת הוועדה דיאלוג תכליתי וקונסטרוקטיבי, שבעקבותיו בחרה הוועדה לבחירת שופטים בלא פחות מ-162 נושאי משרה שיפוטית לערכאות השונות ברחבי הארץ, ובנוסף להם מונו 16 נושאי משרה שיפוטית לכהונה בפועל. מדובר בתוספת מבורכת לשורותיה של מערכת בתי המשפט, שאותה עלה בידינו לקדם חרף חילוקי דעות שהתעוררו מעת לעת.
אולם, אין זה סוד כי הסיבה שאני עומד לפניכם כאן היום, בתפקידי כממלא-מקום הנשיא, היא העדר מינוי של נשיא קבוע לבית המשפט העליון. את עמדתי בנושא זה הבעתי לא אחת, ובשל היות העניין תלוי ועומד בבית המשפט העליון לא ארחיב בדברים. בעיות דומות מתעוררות בבתי המשפט במחוז ירושלים ובבית הדין הארצי לעבודה.
אין בכוונתי להרחיב על הנעשה בדיוני הוועדה, שכן הדבר מנוגד לכללי השפיטה. אך חשוב להדגיש כי יש בישראל אנשי ונשות מקצוע רבים שמתאימים מאוד לכהן כשופטים במדינת ישראל. לצד זאת, לבית המשפט העליון ראוי שימונו המשפטנים המנוסים, המקצועיים והמצוינים ביותר. משפטנים שישקפו את כל גווניה של החברה הישראלית. זאת, מתוך מטרה אחת ברורה: לקדם את טובת הציבור הישראלי בכללותו. בהתאם להוראות הדין, מינוי שופט לבית המשפט העליון דורש הסכמה רחבה בין חברי הוועדה, בדמות רוב של שבעה מתוך תשעה חברים. מתוך ההבנה הזו, אנו ברשות השופטת נכונים תמיד לקיים שיח תכליתי שיביא למינויַם של שופטים מקצועיים וטובים לבית המשפט העליון.
כך גם לגבי סוגיות אחרות שתלויות באישורו ובהסכמתו של שר המשפטים, ושלצערי אינן מקודמות מזה חודשים ארוכים, לרבות מינוי סגני נשיאים ורשמים לערכאות שונות. עיכובן של סוגיות אלו נובע, בין היתר, מכך שמאז חודש יוני האחרון, חדל שר המשפטים מלקיים את פגישות העבודה השוטפות בינינו. גם בהיבטים אלה, פגיעה בתפקודה התקין של הרשות השופטת כמוה כפגיעה בציבור כולו. בימים קשים אלה, ונוכח צו השעה, אני מקווה שהממלכתיוּת תגבר על המחלוקות וכי יחודשו פגישות העבודה השבועיות בין ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון לבין שר המשפטים.
לשים את הציבור מעל כל מחלוקת חשוב להבהיר: הרשות השופטת שומרת על חוסנה ועל עצמאותה. גם בימים אלו אנו ממשיכים לפעול לטובת הציבור הישראלי, ללא מורא וללא משוא פנים, ומקדישים את מירב המשאבים שעומדים לרשותנו על-מנת לשפר ולייעל את השירות שניתן לציבור. לאורך קיומה של מדינת ישראל עמדה הרשות השופטת לפני אתגרים ומשברים רבים, ואני מאמין בלב שלם שנצלח גם את זה הנוכחי. זאת, בעיקר בזכות השופטים, הרשמים והעובדים המסורים שלנו, אשר מתייצבים בכל יום ויום למילוי תפקידם, בנאמנות ומתוך תחושת שליחות.
אני מבקש להודות מקרב לב לכל אחד מהם - לכל השופטים, הרשמים והעובדים אשר לוקחים חלק פעיל בהגנה על שלטון החוק ועל זכויות האדם בישראל, גם בתקופות הסוערות והקשות ביותר. בהקשר זה ראוי להודות גם לציבור עורכי ועורכות הדין - אשר כחלק מתפקידם מחויבים "[ל]עזור לבית המשפט לעשות משפט", כלשון חוק לשכת עורכי הדין, ובכך תורמים אף הם תרומה ממשית לשמירה על מעמדה של הרשות השופטת ועל עצמאותה.
עקב פרישתי הצפויה בעוד כחודש ימים, זוהי הפעם הראשונה והאחרונה שבה אני זוכה לעמוד כאן, על במת כנס ועידת המשפט, ולשאת דברים כמי שעומד בראש הרשות השופטת. אני מבקש על כן לסיים את דברי בהבעת תקווה לשיקום הדיאלוג ושיתוף הפעולה בין שלוש רשויות השלטון בישראל. אנו מצויים כעת בשעת מבחן, שתוצאותיה ישפיעו במידה רבה על הדיאלוג החוקתי ועל הפרדת הרשויות בישראל. בתקופה זו ראוי כי נעמיד לנגד עינינו את העקרונות והערכים שעומדים בבסיס מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ואת המחויבות המוסדית של כל רשויות השלטון לקידום טובתו של הציבור הישראלי. אנו ברשות השופטת נמשיך למלא את תפקידנו נאמנה, ונמשיך לשים את הציבור מעל לכל מחלוקת.