בכל בית בעזה, לוחמינו ראו תמונות של ירושלים. הם הבינו ביתר שאת שהמטרה של מבקשי נפשנו היא לנשל אותנו מנחלת אבותינו. אנחנו כמובן לא ניתן לזה לקרות! אולי באמת צריך שכל לוחם בצה"ל יכיר את פירוש רש"י הראשון לתורה: איננו ליסטים ואיננו זרים בארצנו! זוהי ארץ ההבטחה, ארץ-ישראל! אבל אני רוצה לומר עוד משהו חשוב בנוגע למלחמה - והוא מודגש בכתבי הרב קוק זכר צדיק לברכה: "כל נפילה" - כך כותב הרב - "כל נפילה היא מכשרת עליה כפולה". כל נפילה מכשירה דרך לתיקון, להתחזקות, לצמיחה. כך היה במלחמת העולם הראשונה, שאילצה את הרב קוק לשהות מחוץ לארץ-ישראל. מבין תימרות האש והעשן - יצאה ‘הצהרת בלפור’ להקמת הבית הלאומי בציון. כך היה לאחר מלחמת העולם השנייה - עם החלטת כ"ט בנובמבר באו"ם על הקמת המדינה. כך היה במלחמת השחרור - עם הכרזת העצמאות. כך היה במלחמת ששת הימים - שהחזירה אותנו אל חבלי מולדתנו בירושלים, ביהודה ושומרון, בגוש-עציון, בבקעת הירדן, ברמת הגולן. כך היה לאחר מלחמת יום הכיפורים - עם הקמת עוד יישובים, ועוד ישיבות. למרות שהפכנו את הקערה על פיה וזכינו בניצחון מזהיר, היו מי שהותקפו דכדוך עמוק - אפילו ייאוש - לנוכח אתגרי המפעל הציוני. אבל צו הדורות שניסח הרב קוק-האב: "כל נפילה היא מכשרת עליה כפולה" - הצו הזה עמד גם לעיני בנו, הרב צבי-יהודה קוק זכר צדיק לברכה. הרב צבי-יהודה קרא ליישב את מרחבי ארצנו - ואכן מפעל ההתיישבות המפואר ביהודה ושומרון קיבל תאוצה. אנחנו נמצאים שם בזכות שאין גדולה ממנה. אנחנו נמצאים שם בבית! לפני שאחזור אל המלחמה הנוכחית, אני חייב לומר לכם שהסתכלות מלאת-אמונה כזאת על המציאות - דורשת רוחב-דעת, ראייה למרחקים, ויכולת הבחנה חדה בין אורות לבין צללים. זהו הדבר המשותף לרב קוק האב ולרב קוק הבן. על הגאונות העצומה של הרב אברהם-יצחק קוק כבר נכתבו תילי-תילים של מילים. אבל לא רק גדלותו בתורה הקרינה אור כביר בדורות התחייה הלאומית. הרי כבר נאמר בספר מלכים ב’: "בתוך עמי אנוכי יושבת": הרב קוק היה נטוע בקרב העם - והוא שימש מפה ומצפן להמוני העם, שיחלו למוצא פיו. ב’מאמר הדור’ נעוצים שורשי השקפתו המלכדת של הרב על בוני המולדת - מאמינים, שומרי תורה, ציונים וחלוצים. בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, לפני 100 שנים, הרב דיבר בשבח החוכמה והמדע - מתוך התאמה של "הטוב והמעולה שלהם - לאוצר חיינו בטהרתם". הלוואי שהרגש הלאומי הזה יאפיין היום את האקדמיה שלנו: עבריות גאה - באוניברסיטה עברית. ועוד נקודה, שגם היא קשורה לצמיחה ממשבר: מסופר על הרב קוק, שעם קבלת הבשורה האיומה על פרעות תרפ"ט בחברון - הוא התעלף ונפל ארצה. אלא שמתוך היגון הכבד, הרב שוב נחלץ לפעולה מעשית: הוא קרא לבניינה המחודש של חברון, לעמידה תקיפה וגאה על צורכי היישוב כולו, ולתמיכה איתנה בלוחמי המחתרות. מי היו שותפיו הנאמנים של הרב קוק לחזון ולמעש? רבים מכם אולי יודעים שבין הרב קוק לזאב ז’בוטינסקי - ראש תנועת בית"ר ואחד ממוריי האידיאולוגיים - נרקמו קשרי כבוד והערכה עמוקים. ז’בוטינסקי, הרב קוק, ואיתם גם סבי - הרב נתן מיליקובסקי-נתניהו ז"ל - עמדו בחזית אחת להגשמת שאיפות החירות של האומה. המאבקים התכופים שהם ניהלו, היוזמות הלאומיות שקידמו, ההתעקשות על ניצחון האמת - כל אלה זקפו את קומת היישוב אל מול התוקפנות הערבית, ואל מול היחס המתנכר של השלטון הזר.

מכובדיי, במבט לאחור, יחסי הקרבה שנרקמו בין הרב קוק והרב מיליקובסקי-נתניהו - לבין ז’בוטינסקי - היחסים הללו בישרו על החיבור ארוך-השנים בין הציונות הדתית לתנועתי שלי (תנועת ‘הליכוד’). יחד, במחנה הלאומי-אמוני, אנחנו רוצים לעשות דברים גדולים לטובת עם ישראל כולו. בעת הזאת, המטרה שלנו היא להשיג את הניצחון המוחלט על אויבינו; להשיב את אחינו ואחיותינו, החטופים והחטופות; למוטט את שלטון החמאס; ולהבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. מ’מאמר הדור’ של הרב קוק זצ"ל - אל ‘דור הניצחון’ המופלא בהווה, שמגשים ביודעין ושלא ביודעין אמונה נוספת של הרב: "בידיים מלאות אומץ ושרירים חזקים כברזל, ובקומה מחוטבה ונפש מלאה עוז - ייגש הצעיר הישראלי העתיד אל תחיית עמו וארצו, ובדגל נישא ידבר בשם ארץ הקודש". המילים הנשגבות הללו אומרות הכל: תעצומות-הנפש של חיילינו ומפקדינו, אהבת המולדת שלהם, החיבור לשורשים, למסורת, לנצח ישראל - זוהי התשובה ההולמת לקולות של ספק, פקפוק ודכדוך. זוהי תמצית הרוח שעשויה ללא חת. זוהי הערובה להמשך השמירה על שלום ארצנו, ועל אחדות ירושלים בירתנו. מכובדיי, ידידיי, אזרחי ישראל, ישיבת ‘מרכז הרב’, שמפיצה אור עצום, כבר חצתה את גיל ה-100. שנה אחר שנה, מחזור אחר מחזור, קול לימוד התורה מהדהד בין כותלי הישיבה - והשפעתו מורגשת במעגלים רחבים. לפני שלושה שבועות, ביום העצמאות השבעים ושבעה, הדגשתי ש-77 - זה ‘עוז’. היום, במלאת 58 שנים לאיחוד ירושלים, אני מדגיש ש-58 - זה ‘חן’. בספר קהלת נאמר: "דברי פי חכם - חן". לכן המשיכו להוסיף חוכמה, חן ויופי לירושלים. המשיכו להפיץ תורה בכל מקום. חג שמח לישיבת ‘מרכז הרב’, חג שמח לבירת ישראל, חג שמח לעם ישראל".