ניתן לשלב בטלפון הסלולרי מצלמה משופרת שתאפשר ראיית לילה מלאה. חיישן כזה יאפשר למשתמשי סלולר החוששים לעבור במקום חשוך, דוגמת נערות החוצות שדרה חשוכה, לראות באמצעות הסלולר שלהן בבירור עד למרחק של מאות מטרים האם יש מולן אנשים או בעלי חיים, גם בחשכה מוחלטת.
טלפון עם חיישן כזה יאפשר גם למשתמש הסלולר הרגיל, למשל לאזרח דואג, או לשומר הנמצא בעמדת שמירה אזרחית, לראות בבירור גם בחושך מוחלט, האם רעש חשוד שהוא שומע נוצר על-ידי אדם או בעל חיים וזאת תוך הדמאה צבעונית מלאה ומפורטת של פרטי השטח מולו.
מאז נוצרו מצלמות ההדמאה התרמוגרפיות לראיית לילה צבאית, לפני כחמישים שנה, התפשט השימוש במצלמות אלו גם לשימושים אזרחיים מגוונים כגון אבחון רפואי, איתור תקלות הנדסיות וניהול חקלאות.
אולם השוק הגדול ביותר של מצלמות אלו הוא עדיין השוק הביטחוני. הדרישה הנמשכת למצלמת ראיית לילה אישית קטנה יותר של צבאות בעולם, לאורך השנים, יוצרת כל העת טכנולוגיות חדשות שמולידה דורות חדשים של מצלמות. זאת בדומה לדורות שאנו מכירים בטלפון סלולרי. ממצלמות מקוררות גדולות ויקרות הובילה דרישת הצבא האמריקני לאחרונה לפיתוח מצלמות אישיות. כתוצאה מדרישה זו פותחו מצלמות הדמאה תרמיות אינפרא-אדום בגודל של קופסת גפרורים ובהספק של טלפון סלולרי.
החיישנים שפותחו למצלמות אלו יושמו גם לשימושים אזרחיים. למשל מצלמות קטנות פותחו על בסיס הטכנולוגיות שפותחו לצבא האמריקני בעירק בשנים האחרונות, מיושמות כיום גם למצלמות מעקב קטנות ודלות הספק המיועדות לחוקרים פרטיים ונצמדות למחשב כף יד "פאלם פיילוט" .
כתוצאה מניצול אזרחי של טכנולוגיות חדשות של מצלמות ראיית לילה של הדמאה תרמית אינפרא אדום שפותחו בשוק הצבאי גם לשוק הביטחוני הלא צבאי, גדל גם היקף השוק האזרחי של מצלמות אלו בהתמדה.
סקרי שוק אומדים את היקף מכירות מצלמות ראיית לילה בהדמאה תרמוגרפית לשוק הצבאי בעולם כיום בארבעה מיליארד דולר בשנה, ואת היקף מכירת מצלמות אלו לשוק הביטחוני האזרחי כיום בשני מיליארד דולר בשנה.
מכירת מצלמות אישיות קטנות כגון לחייל בשדה ולשומר אזרחי, הם היום מנוע הגידול העיקרי בשוק הצבאי. שכן מטוס או טנק צריכים מערכת אחת או שתיים. זאת בעוד שכיום אין לכל חייל בשטח כלי ראיית לילה אישית. באזורים לא בטוחים כמו עירק כלי כזה לכל חייל חיוני להישרדותו.
מצלמות הופיעו בדור השני של הטלפון הסלולרי לפני מספר שנים. בדור השלישי של הטלפון הסלולרי שאנו כיום בעיצומו, היו מצלמות אחד ממנועי המכירה העיקריים. יצרנים שונים של טלפון סלולרי שיפרו את מצלמת הטלפון הסלולרי כך שהיא יכולה לצלם גם במצב של דמדומים על יד הגברת הרגישות או משך החשיפה לאור.
אולם מצלמות אלו אינן יכולות לתת הדמאה טובה של אדם שמול המצולם למשל בלילה חשוך. במונחים של הספקטרום האופטי, הן יכולות ככל היותר לתת הדמאה נוספת של תחום האינפרא אדום הקרוב לתחום הנראה.
כלומר המצלמות שקיימות כיום לטלפון סלולרי עם יכולת ראיית לילה, אינן אלא מצלמות עם שיפורים טכניים של החישן הקיים שהוא בתחום הנראה, או של משך החשיפה שלו. מצלמות אלו יעילות בדרך כלל רק באור חלקי, ולא בחושך מלא.
כדי לאפשר למשתמש לראות באזור שלא בטוח לו, כגון נערה או נער שרוצים לחצות רחוב חשוך ומפחדים מאנשים או בעלי חיים אם יש בו, או כדי לאפשר לאדם או לשומר לילה לראות גם בחושך מוחלט אם יש מולם אנשים או בעלי חיים, ומהו בכלל מתווה האזור שמולם מבחינת בנינים, בעלי חיים טופוגרפיה וכו, בשימוש קצר של מצלמת הסלולר, יש להשתמש בטכנולוגיה שונה של חישה.
ניתן כבר מן הבחינה הטכנית לשלב מצלמה תרמית קטנה שפותחה לשימושים צבאיים, גם בתוך טלפון סלולרי, למטרת ראיית לילה משופרת גם בחושך מוחלט, ולטווח בהתאם לעדשה עד מאות מטרים.
המכשלות בדרך ליישום אמנם, יש צורך להתגבר לצורך כך על שלוש מכשלות עיקריות. האחת היא המכשלה הפסיכולוגית. רוב הציבור ובכללו המהנדסים, עדיין זוכר את המצלמות לראיית לילה מתקופת שירותו בצה"ל. מצלמות אלו היו אז ציוד יקר ערך וקצר בזמן שימוש. הן דרשו נוזלי קירור מיוחדים ופעלו לטווח קצר.
המכשלה הפסיכולוגית גורמת לכך שלמרות שפותחו לשימושים צבאיים כיום מצלמות שאינם שונות טכנית ממצלמה רגילה של טלפון סלולרי, הם עדיין נתפסות מבחינה טכנית כבלתי אפשריות לשילוב בטלפון סלולרי כמצלמה שנייה. זאת באופן דומה למכשירי טלפון סלולארי רבים כיום, שכוללים שתי מצלמות עם שוני טכני ביניהן כיוון שנועדו למטרות שונות.
מכשלה שנייה היא המועדון הסגור של יצרני הסלולר. מועדון זה עדיין מונע כיום כניסה של שחקנים חדשים לתחום ומכיוון שכך גם של יישומים חדשים.
נראה, כי כניסת שחקנים חדשים לתחום כגון חברת מודו הישראלית, ובעיקר אפל עם טלפון האייפון שמאפשר בצורה מוגבלת גם קוד פתוח ליישומים חדשים, יסיימו את סגירות מועדון יצרני הסלולר ויהפכו אותו למועדון פתוח יותר.
נתוני הגידול במכירות של הטלפון של חברת אפל מצד אחד, וסגירת חברות במועדון הסגור של יצרני הסלולר כגון סימנס ואולי גם מוטורולה מלמדים, כי עידן הסגירות של יצרני הסלולר מסתיים.
המקרה של חברת מודו הישראלית מלמד גם כי הציבור ובעיקר הנוער רוצה עוד משהו חוץ ממוזיקה. אומנם מודו עושה זאת עם טלפון משולב בפנס לילה. אבל פנס הוא לא תמיד אסטרטגיה יעילה לראיית לילה בכל מצב.
מכיוון שיש היתכנות טכנית ויש דרך טכנית לשלב חיישן ראיית לילה בטלפון סלולרי, והמועדון הסגור של יצרני הסלולר הולך ונפתח, ניתן להעלות שאלה נוספת והיא המחיר הנוסף של טלפון עם מצלמת ראיית לילה מלאה, והאם הוא יהיה כדאי לאזרח.
התשובה לשאלה זאת היא פשוטה והיא מורכבת משני חלקים: חוק מור הידוע באפיון הקצב ההולך וגובר של חוק הוזלת המחשוב, פועל בתחום הרכיבים המשמשים למצלמות ראיית לילה בקצב גבוה יותר.
הקצב המהיר של פיתוח הטכנולוגיות החדשות של מצלמות הדמאה טרמית לראיית לילה גורם להוזלות שלהן בקצב מהיר בהרבה מאשר של המחשב האישי.
מצלמות ראיית לילה לשימוש אזרחי שנמכרו לפני שנה-שנתיים באריזה מסורבלת בעשרות אלפי דולרים, נמכרות לאחרונה לצרכן בעשרות דולרים.
בעידן של שוק רווי בו לכל צרכן יש לפחות טלפון סלולרי אחד, עם יכולת טובה דיה כדי לעשות שיחות טלפון, המניע לשדרג מכשיר כזה הוא בדרך כלל תכונה חדשה שאין בטלפון הזה.
אנשי עסקים מוכנים כיום לשלם לפחות כפליים, כדי לקבל טלפון סלולרי שיכול בכל רגע גם להיות המשרד שלהם ולשלוח ולקבל בו דואר אלקטרוני.
במחיר נמוך בהרבה, ולמעשה באותו מחיר יעד של מצלמה רגילה של טלפון סלולרי, שהתוספת במחירה לצרכן הסופי כיום היא לכל היותר כמה עשרות דולרים, ניתן לשלב בטלפון סלולרי מצלמה נוספת לראיית לילה מלאה.
שילוב מצלמה זאת כבר אפשרי מן הבחינה הטכנית. המכשול לשילוב שלה אינו טכני, אלא שמרנות פסיכולוגית של אנשים הזוכרים כי פעם, די מזמן, מצלמות אלו כשהם היו בצבא, היו גדולות ומסורבלות.
