ההרצאה תבחן ממצאי מחקר עכשווי שבדק כיצד מפרשות נשים ישראליות דימויי נשים ונשיות בפרסומות טלוויזיה. יעדו של המחקר הוא לתרום לסגירת פער הקיים בספרות המחקרית בין פרשנויות וטענות של חוקרים/ות בנוגע לדימויי מגדר בטקסטים הפרסומיים, אשר נחקר רבות, לבין אופן ההתקבלות של דימויים אלה בפועל בקרב הקהל הנשי, אשר נחקר בצורה מצומצמת בעולם בכלל ובישראל בפרט. המחקר בוצע בהשראת הגישה הפמיניסטית וגישות אתנוגרפיות ופרשניות והתבסס על ראיונות עומק אישיים עם 44 נשים המייצגות פרופילים שונים של נשים בחברה הישראלית העכשווית.
ההרצאה תתמקד בהצגת ממצא מעניין והוא הקושי שהפגינו נשים רבות - בעיקר דתיות - לקבל ייצוגים פומביים של גוף נשי חשוף, מעורטל ומיני מדי, ותחושות קשות שבוטאו בנוגע לאופן שבו בפרסומות נעשה (לעתים) שימוש בוטה וציני בגוף הנשי ובחוויות גופניות נשיות. מוקד הביקורת, שזכתה לכינוי "אִחצון", היה בעצם הפיכתם של עניינים שצריכים להיות מוסתרים מן העין, אינטימיים ופרטיים, לגלויים וחשופים לעין כול, כלומר פומביים, באופן שגורם לנשים תחושות של מבוכה, בושה ואף נלעגוּת. בהסתמך על ביקורת פמיניסטית ביחס לשיח הדומיננטי הפטריארכלי, ההרצאה תדון במשמעות של הממצא הזה ליהדות ולאופן השלילי שבו נתפסים בשיחים אלה המיניות והגוף הנשי.
