קהילות וירטואליות של אימהות הן מקום התכנסות של "השבט" האימהי מזה זמן מה. הקשרים הנוצרים ברשת כבר אינם רק "וירטואליים" (Smith & Kollock, 1999). אמהוּת היא רכיב מרכזי בזהות של נשים בכלל, גם לאחר המהפכה הפמיניסטית (Bassin, Honey & Kaplan, 1994) ובישראל במיוחד (פוגל-ביז'אוי, 1999). המחקר הנוכחי בחן את האפשרות להשתמש במדיום החדש לאתגור, לבחינה ולהרחבת התפקיד הנשי, המזוהה לעתים עם הנשיות כולה. במוקד המחקר הנוכחי קהילת אימהות, המאופיינת בגישה חשדנית כלפי הממסד הרפואי ונושאת את דגל חופש הבחירה בתהליך הלידה ובלידות בית. המחקר בוחן עד כמה סדר יום זה, המבטא תפיסות חתרניות או שוליות, יוצר שיח חדש עבור אימהות.
ניתוח הממצאים נשען על ההנחה כי בירור הסדר השיחי מאפשר לעמוד על יחסי הכוחות בשדה, ואלו מעצבים את הסדר השיחי העתידי. יחסי כוח בין קבוצות ובתוכן קודמים לשפה, מתבטאים בה ומשתחזרים באמצעותה (Fairclough, 1992). השפה היא הכלי הנמצא בשימוש בפורום וירטואלי מבוסס טקסט. לפיכך, באמצעות ניתוח הטקסטים בפורום זה ניתן לחשוף הנחות חברתיות סמויות, מנגנוני שליטה ומשטור בקבוצה (Reinhartz, 1992), וגם מפתחות לשינוי עתידי במנגנונים אלו.
נמצא כי בקהילה נעשה שימוש ייחודי בדימוי של האימהוּת הטובה לשם שמירת הסף בקבוצה נשית זו. הקהילה מתווה בפני חברותיה מודל של "האימא הטובה", על הצדדים הפרקטיים והרגשיים המאפיינים אותה. יתרה מזו, "האימא הטובה" משמשת את הקבוצה לשליטה ולניהול עצמי, אמצעי לסנקציות כנגד חברות קהילה לשם הכתבה הנורמות הקבוצתיות. הצורך לשמר חוויה של היות אימא טובה משמש להסדרת השיח בקבוצה. הסדרת השיח נעשית במסווה של פלורליזם ופתיחות לריבוי דעות, בעוד שברמה הסמויה עובר מסר ברור ביחס לבחירה הראויה. סדר היום האלטרנטיבי משרת גם דפוסי השתקה ומשטור ברשת (Barzilai-Nahon, 2006).
