בשנים האחרונות מערכת החינוך רואה בלימודי מגדר נושא בעל ערך רב, כי הוא מאפשר למידה של נושאים הקשורים לבניית זהות אישית, מקצועית ואזרחית בחברה דמוקרטית הרואה בשוויוניות ערך מרכזי. כמו-כן, בחינת תפיסות של סטודנטיות בהכשרת מורים את דמות האישה והמנהיגה מאפשרת שיח אקדמי וערכי בנושאים חברתיים וחינוכיים, שכיום היא נעדרת מתוכניות הלימודים בבתי-ספר ובמכללות להכשרת מורים (בן פרץ, 2002; גלעד, 2007Bass, 1990 ;).
שאלות המחקר היו (א) מהי תפיסת דמות האישה בקרב סטודנטיות להוראה, בדואיות ויוצאות אתיופיה? (ב) מהי תפיסת דמות המנהיגה בקרב סטודנטיות להוראה, בדואיות ויוצאות אתיופיה? שיטת המחקר: המחקר נערך בגישה האיכותנית-פרשנית מסוג של חקר מקרים. אוכלוסיית המחקר כללה 38 סטודנטיות לתואר ראשון שהשתתפו בקורס מגדר: "להיות אישה להיות מנהיגה" במכללה להכשרת מורים. כל קבוצת סטודנטיות למדה בקורס נפרד. כלי המחקר היה שאלון פתוח, ראיונות מובנים למחצה וניתוח תוכן של מטפורה (טקסט מילולי או חזותי). הראיונות בוצעו עם שש סטודנטיות, שלוש סטודנטיות בדואיות ושלוש סטודנטיות יוצאות אתיופיה. הסטודנטיות נתבקשו לענות על השאלות תוך כדי חשיפת תפיסותיהן האישיות את דמות האישה והמנהיגה. הראיון שנבנה למחקר זה התבסס על המחקרים של מלאת (1997) ושל גלעד ומלאת (2004). נערך ניתוח תוכן איכותני על-פי תפיסת התיאוריה המעוגנת בממצאים (גבתון, 2001; Strauss & Corbin, 1990).
מן הממצאים עולה כי תפיסותיהן של סטודנטיות בדואיות וסטודנטיות יוצאות אתיופיה את דמות האישה הן תפיסות דומות. הסטודנטיות משתי קבוצות אלה תופסות את דמות האישה כדמות אימהית שנולדה לשרת את המשפחה, את הילדים, את הבעל ואת החברה. לעומת זאת, תפיסות הסטודנטיות את דמות המנהיגה שונות בשתי הקבוצות. נמצא כי הסטודנטיות הבדואיות תופסות את דמות המנהיגה כאישה-מנהיגה את הבית, את המשפחה ואת התלמידים בבית-הספר, ואילו הסטודנטיות יוצאות אתיופיה תופסות את דמות האישה-מנהיגה כמובילה שינויים ברמה האישית, עושה את מה שהיא רוצה, לא מפחדת לומר בקול רם את מה שהיא חושבת.
המחקר המוצג יפיץ אור על נושא המגדר ויעלה את המוּדעוּת לנושא. למחקר העוסק בחשיפת התפיסות המגדריות של סטודנטיות-נשים חשיבות רבה ביותר למערכת החינוך כולה ולהכשרת מורים בפרט. ידע על תפיסות ועמדות של הסטודנטיות את עצמן כנשים וכמנהיגות עשוי לקדם את ההבנה ואת הקשר בין המערכת המכשירה לבין השדה החינוכי והשדה החברתי. קורסים וסדנאות בנושא מגדר בהכשרת מורים יהוו מנוף לקידום תהליכי הוראה/למידה שוויוניים, אשר יעודדו סטודנטיות להאמין בעצמן לממש את חלומותיהן האישיים והמקצועיים.
