דפוסים מסורתיים של חלוקת ידע בין גברים ונשים בעולם האורתודוקסי החלו משתנים רק בדור האחרון (אלאור, 1998Ross, 2006; ). כחלק משינוי זה הוקמו בתי מדרש לנשים, המאפשרים לימוד מעמיק של מקורות היהדות, ובפרט לימוד של תחומי הליבה האקסקלוסיביים - תלמוד והלכה - שממנו הודרו נשים במשך דורות (אלינסון, 1987). שלב נוסף בתהליך זה הוא השתלבותן של נשים כמלמדות תלמוד במוסדות שונים, מעמד שמשמעותו התמקמות בעמדה גבוהה יותר בהיררכיית הידע ושותפות בהנחלת הידע הדתי לדור הבא של הלומדות והלומדים. מחקר איכותני חדש עוסק בבחינת כניסתן של נשים מלמדות לשדה ידע גברי בחברה מסורתית, ומתמקד בין השאר בהבנת יחסי הגומלין בשדה ספציפי זה בין ידע לבין מעמד וכוח ((Foucault, 1980.
בתי המדרש לנשים הם אתרים של שינוי חברתי ותרבותי, וככאלה צפוי שיתקיים בהם מאבק שיחי בין שיחים מסורתיים לבין שיחים חדשים המאתגרים אותם (Fairclough, 1992). מניתוח המידע שנאסף בראיונות מובנים למחצה עם 20 נשים למדניות, המלמדות תלמוד במסגרות שונות, עולים שני שיחים מרכזיים המתקיימים במקביל, שיחים המוּבְנים על-ידי הנשים ומַבנים את חווייתן.
שיח אחד, שקראתי לו "שיח ההתנסות האישית", מבטא את דעתנותן של הנשים הלומדות תלמוד, מבוסס על החוויות הייחודיות להן ועל תובנותיהן באשר למטרות בית המדרש והדרכים הראויות להשגתן. השיח השני, שקראתי לו שיח "בית המדרש כישיבה", שואב מתוך השיח ההגמוני של לימוד התורה הגברי, ומתבטא בניסיון וברצון לעצב את בית המדרש לנשים כהעתק של הישיבה הגברית (Ross, 2006), על מטרותיה ועל אופני התנהלותה.
מתוך ניתוח דברי הנשים עולה כי במאבק השיחי, בנקודות החיכוך שבין שני השיחים, הנשים מוותרות על תובנותיהן, ומכפיפות את שיח "ההתנסות האישית" לשיח "בית המדרש כישיבה". וכך, למרות היות בתי המדרש לנשים אתרי שינוי, המעודדים במוצהר ניכוס של ידע הגמוני על-ידי הנשים, והמיועדים להיבנות על-פי מידתן של הלומדות, משועתקים בהם יחסי הכוח המסורתיים בין גברים לנשים, ובמידה רבה נשמר בהם הסדר החברתי הישן.
