בשנים האחרונות נראה כי יותר ויותר נשים נשואות בישראל מנסות לאתגר את שיטת השמות הפטרונימית הנהוגה, והן אינן מחליפות מיד עם נישואיהן את שם משפחתן מלידה בזה של בן הזוג. ממצאים של מחקר איכותני שבחן לראשונה את המשמעויות שנשים ישראליות מעניקות לבחירתן בסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין, מצביעים על מוסד האימהוּת בחברה הישראלית והשיח הפמיליסטי המקדם אותו, כשניים מן הכוחות המרכזיים הפועלים לשימור הסדר הקיים ומונעים אימוץ מלא של פרקטיקות אלטרנטיביות בעניין שם המשפחה לאחר הנישואין.
לפיכך, בעוד הדיון הסוציולוגי בסוגיית שם המשפחה של נשים לאחר הנישואין, המתקיים בארה"ב ובאנגליה (Mills, 2003; Hoffnung, 2006), מעמיד את התופעה כתמונת מראה של זהויות פמיניסטיות וזהויות תעסוקתיות, במרכז הדיון המוצע כאן עומדים תרומתו של מוסד האימהות ותביעותיו לעיצוב הפרקטיקה של נשים בעניין שם המשפחה לאחר הנישואין.
בהתבסס על סיפוריהן של 42 נשים נשואות, יהודיות, חילוניות, בנות המעמד הבינוני בישראל, שבחרו מגוון בחירות ביחס לשם המשפחה לאחר הנישואין, אטען כי האידאולוגיה של האמהוּת מגויסת גם בהקשר זה לטובת הסדר הפטרונימי ההגמוני. מתברר כי הבחירה בשם המשפחה לאחר הנישואין מוכפפת לשיקולי "טובת הילד", עד כי במובנים רבים שאלת שם המשפחה לאחר הנישואין הופכת להיות שאלת שם המשפחה לאחר הולדת הילדים.
ממצאי המחקר מלמדים כי רגע הולדתם של הילדים, המעבר להורות, ובאופן ספציפי יותר שם המשפחה שישאו הילדים, הם בעלי השפעה מכרעת על האופן שבו מתעצבת הפרקטיקה של אישה בישראל ביחס לשם המשפחה: מכיוון שבעידן של זוּגָרוּת (קוהביטציה), המשפחה החדשה נולדת למעשה רק עם הולדת הילדים ולא בעת הנישואין עצמם, הילדים הופכים להיות המסמנים של המשפחה, ושם המשפחה שהם עתידים לשאת הופך להיות המסמן של המשפחה כולה. כתוצאה מכך, מהווה לידת הילד/ה הבכור/ה זרז מכריע לקבלת החלטה בעניין שם המשפחה, שעד אז אפשר היה שלא להכריע בו, ומבלי לשלם על כך מחיר כמעט. לעתים הולדת הילדים אף מהווה נקודת מפנה בסוגיה, משום שבעקבותיה משתנה יחסה של האישה, שהיא כעת גם אימא, לשם המשפחה עצמו ולסוגיה בכלל. בנקודה זו מתגלה כי מערכת יחסים הדוקה ומורכבת מתקיימת בין סוגיית שם המשפחה לבין האימהוּת, אשר במרכזה עקרון דיאלקטי ברור: המעבר לאימהות נתמך ומושלם באמצעות הבחירה בשם המשפחה, ובמקביל המעבר אל שם המשפחה החדש של האישה (ולא משנה מה מקורו) נתמך ומושלם באמצעות המעבר לאימהות.
