X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  נאומים
על תפקידו של מוסד האימהוּת בעיצוב הפרקטיקה של נשים ישראליות בעניין שם המשפחה לאחר הנישואין בשנים האחרונות נראה כי יותר ויותר נשים נשואות בישראל מנסות לאתגר את שיטת השמות הפטרונימית הנהוגה
▪  ▪  ▪
[צילום: AP]

בשנים האחרונות נראה כי יותר ויותר נשים נשואות בישראל מנסות לאתגר את שיטת השמות הפטרונימית הנהוגה, והן אינן מחליפות מיד עם נישואיהן את שם משפחתן מלידה בזה של בן הזוג. ממצאים של מחקר איכותני שבחן לראשונה את המשמעויות שנשים ישראליות מעניקות לבחירתן בסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין, מצביעים על מוסד האימהוּת בחברה הישראלית והשיח הפמיליסטי המקדם אותו, כשניים מן הכוחות המרכזיים הפועלים לשימור הסדר הקיים ומונעים אימוץ מלא של פרקטיקות אלטרנטיביות בעניין שם המשפחה לאחר הנישואין.
לפיכך, בעוד הדיון הסוציולוגי בסוגיית שם המשפחה של נשים לאחר הנישואין, המתקיים בארה"ב ובאנגליה (Mills, 2003; Hoffnung, 2006), מעמיד את התופעה כתמונת מראה של זהויות פמיניסטיות וזהויות תעסוקתיות, במרכז הדיון המוצע כאן עומדים תרומתו של מוסד האימהות ותביעותיו לעיצוב הפרקטיקה של נשים בעניין שם המשפחה לאחר הנישואין.
בהתבסס על סיפוריהן של 42 נשים נשואות, יהודיות, חילוניות, בנות המעמד הבינוני בישראל, שבחרו מגוון בחירות ביחס לשם המשפחה לאחר הנישואין, אטען כי האידאולוגיה של האמהוּת מגויסת גם בהקשר זה לטובת הסדר הפטרונימי ההגמוני. מתברר כי הבחירה בשם המשפחה לאחר הנישואין מוכפפת לשיקולי "טובת הילד", עד כי במובנים רבים שאלת שם המשפחה לאחר הנישואין הופכת להיות שאלת שם המשפחה לאחר הולדת הילדים.
ממצאי המחקר מלמדים כי רגע הולדתם של הילדים, המעבר להורות, ובאופן ספציפי יותר שם המשפחה שישאו הילדים, הם בעלי השפעה מכרעת על האופן שבו מתעצבת הפרקטיקה של אישה בישראל ביחס לשם המשפחה: מכיוון שבעידן של זוּגָרוּת (קוהביטציה), המשפחה החדשה נולדת למעשה רק עם הולדת הילדים ולא בעת הנישואין עצמם, הילדים הופכים להיות המסמנים של המשפחה, ושם המשפחה שהם עתידים לשאת הופך להיות המסמן של המשפחה כולה. כתוצאה מכך, מהווה לידת הילד/ה הבכור/ה זרז מכריע לקבלת החלטה בעניין שם המשפחה, שעד אז אפשר היה שלא להכריע בו, ומבלי לשלם על כך מחיר כמעט. לעתים הולדת הילדים אף מהווה נקודת מפנה בסוגיה, משום שבעקבותיה משתנה יחסה של האישה, שהיא כעת גם אימא, לשם המשפחה עצמו ולסוגיה בכלל. בנקודה זו מתגלה כי מערכת יחסים הדוקה ומורכבת מתקיימת בין סוגיית שם המשפחה לבין האימהוּת, אשר במרכזה עקרון דיאלקטי ברור: המעבר לאימהות נתמך ומושלם באמצעות הבחירה בשם המשפחה, ובמקביל המעבר אל שם המשפחה החדש של האישה (ולא משנה מה מקורו) נתמך ומושלם באמצעות המעבר לאימהות.

מקורות

  • Hoffnung, M. (2006). What’s in a name? Marital name choice revisited. Sex Roles 55, pp. 817-825.
  • Mills, S. (2003). Caught between sexism, anti sexism and ‘political correctness’: Feminist negotiations with naming practices. Discourse & Society 14(1), pp. 87-110.

אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
תאריך:  05/02/2009   |   עודכן:  05/02/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"הוספתי את המנדלבאום רק בשביל היְלָדוֹת"
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בירי רוטנברג-רוזלר
כתיבת האימהות בבלוג נתפסת במסגרתו כתהליך יצירה יום-יומי המאפשר להן לטוות את הנרטיב שלהן על אודות עולמן הפנימי, הבין-אישי והווירטואלי וליצור את זהותן מתוך שיח הקהיל
ד"ר יעל רוטנברג
ביקורת הספרות הפמיניסטית, במיוחד זו המתבססת על עיקרון 'השוֹנוּת', רואה בכתיבת נשים ובגיבוש מסורת של כתיבה נשית ייחודית - תהליך של הגדרה עצמית והעצמה של נשים בחברה פטריארכלית
ביטי רואי
דמותה של השכינה כדמות אלוהית נשית זכתה לעדנה בספרות הקבלה, ובפרט בספר הזוהר    למיתוס אפקט עמוק בתרבות בה הוא פועל
ד"ר ניצה קרן
האם ניתן לפרק את השיח הפטריארכלי באמצעות כליו שלו?    נשים כותבות, המודרות מן השיח, נוקטות דרכים שונות ומגוונות בבואן לעשות שימוש בכליו של האדון
ד"ר אביבה קרינסקי
הפוליטיקה של ציטוט קודים תרבותיים ברומן של יעל משאלי "אישה אל אחותה"    אם כל פרט נבנה על-ידי עצם הפעילות הלשונית החוזרת – מה מידת החירות שלו לפעול באפקטיביות באופן פוליטי?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il