חומות, גדרות וגבולות בעולם "ללא גבולות"

בחמש-עשרה השנים האחרונות היינו עדים לרנסאנס בתחום חקר הגבולות. במידה רבה, היה זה נרטיב סותר לשיח על הגלובליזציה והיעדר גבולות (Borderless World Discourse) אשר התייחס לזרימה החופשית של הון גלובלי ומידע אינטרנטי כאל ראיה לטשטושם של גבולות. התחיה בתחום חקר הגבולות חיברה בין חוקרים מדיסיפלינות שונות, שחצו את גבולותיהם הדיסיפלינריים כדי לחקור את המשמעות המשתנה של תפקידם של הגבולות בעידן הגלובליזציה. תופעה זו ניכרת בארגונים דוגמת BRIT (Borders Regions in Transition),ABS (Association of Borderland Studies),IBRU(International Boundaries Research Unit) וכן התפתחותם של מרכזים רבים לחקר גבולות ברחבי העולם. אין זה מן ההכרח כי גבולות יאבדו את משמעותם אם הם אינם נראים לעין בתבנית הנוף, וגבולות רבים ממשיכים להשפיע על חיי התושבים באזור בו התוו זמן רב לאחר שנעלמו מן השטח הפיזי. עם זאת, התכונה הבולטת ביותר של גבולות נשארת במקומות בהם ממשלות מקימות ומתחזקות גדרות, חומות ומחיצות על-מנת להבחין בינן לבין שכניהן. גדרות כאלה ניתן למצוא לא רק מסביב למדינות אלא גם בתוך מתחמים עירוניים, החל מגטאות אתניים ועד לקהילות מגודרות. בנייתן של גדרות וחומות משקפת בדרך כלל את הרצון למנוע תנועה מצד אחד לצד השני. במובן זה, משמשת הגדר בתפקיד המסורתי ביותר של הגבול הפוליטי- לשמש כמחסום פיזי. בשנים האחרונות עולה השימוש בתפקיד זה של הגדר כאשר מדינות וממשלות חיזקו את גבולותיהן, כמענה לאיום הטרוריזם הגלובלי, אותו הן תופסות כמאיים על אזרחיהן. השלכה זו נכונה לגבי גדר ההפרדה בישראל כמו גם לבניתה של חומה בגבול ארה"ב-מכסיקו, שהוא אחד הגבולות היבשתיים הארוכים בעולם. היא מתייחסת גם לגדרות שבניקוסיה כמו לאלו שבבלפסט, שנבנו דוקא לחזק את השלום. ההרצאה תסקור את חקר הגבולות בעשור האחרון, ותתמקד בשיח "סגירת הגבולות" של העולם אחרי 11.9, שמחליף את שיח "הגבולות הפתוחים" של שנות התשעים. כמו-כן יסקרו ההשפעה והתפקיד של גדרות מודרניות, בהקשר של מחסומים פיזיים מחד, אך מאידך שאינם מונעים את המעבר של מידע והון.