בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
הרצאה זו מתייחסת לארבעת התנאים האופטימליים למגע, כפי שהוצגו על-ידי אלפורט: סטטוס שווה, מטרות משותפות, שיתוף פעולה קבוצתי ותמיכת בעלי סמכות. לפי זה, מוצג כאן מודל של תקשורת והבנה: המטרה היא לבנות דינמיקה הדדית של נורמליזציה. הפרויקט מתרכז בקהילות שכנות של ערבים ויהודים בישראל. למרות שהם חיים במרחק גאוגרפי קצר זה מזה, הקהילות מופרדות על-ידי הבדלים תרבותיים ופסיכולוגיים ולא מתקשרות בינהן בשל אי-אמון. פרויקט זה מתרכז בניסיון להתגבר על מכשולים אלה.
תרבויות סותרות מגנות על עצמן זו מפני זו. ניתן להוריד מחיצות אלה באמצעות תהליך של הטמעה תרבותית- אקולטורציה. תהליכים כאלה נוצרים כאשר שתי תרבויות נתונות במגע ישיר ומתמשך, המביא לשינוי עמדות והכרה הדדית. כתוצאה מכך, התרבויות לומדות להכיר זו את זו והן מביאות לנורמליזציה של היחסים. יישום האקולטורציה במצבים של קונפליקט תרבותי הנה פרויקט שטח, שבו בשלב ראשון יש להביא שתי תרבויות זרות להכרה הדדית.
