מפגשים בין יהודים וערבים על-רקע מקצועי וחינוכי

הרצאה זו מתבססת על מחקר קודם של הכותבים, המעריך את ההשפעה של דיאלוג בין-דתי בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינים, ומרחיב את המחקר על מגע יהודי-ערבי במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. למרות המגמות העכשוויות הסבורות כי קיים קיטוב יתר בין הקהילה היהודית והערבית בישראל, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים על מגמה הפוכה בקרב המשתתפים במגע מסוג זה. סטודנטים ובעלי מקצוע שלמדו והועסקו בסביבה מעורבת הראו נטיה להתמתנות בעמדות כלפי הצד השני, ובעיקר נכון הדבר לגבי משתתפים ערבים. כרקע, ישמש מחקר שהתבסס על השערת המגע של אלפורט ואמיר כעוגן תיאורטי בתחום הפסיכולוגיה החברתית. השתתפו בו סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן ועובדים בתחום המלונאות בישראל. המחקר שבו נתמקד, בדק עובדי סיעוד בשני בתי חולים בישראל. נבדקו מדדים משתנים כמו גיל, נכונות למגע ותפיסות הדדיות. ההרצאה תעריך את ההשלכות של נתונים אלה על רמת המקרו, מנקודת מבט של המאמץ לפייס חברה משוסעת. בימים אלה של התרחבות המתחים האתניים במדינת ישראל, תוצאות כאלה על מסגרות עבודה ולימודים משותפות יכולות להוות מוקד חיובי. התפיסה הפופלארית לפיה אזרחי ישראל הערבים חווים קיטוב הולך וגדל כלפי האזרחים היהודים, מופרכת כאן במידה מסוימת. יתכן כי הדיבורים על "פלשתיניזציה" של הציבור הערבי בישראל בצורה גורפת מוקדמים מידי.