הנקז המזרחי תוכנן לתפיסה של 30-40 מלמ"ש מים מליחים והוא כולל 34 קידוחים מהם 20 קידוחים חדשים ועוד 14 קידוחים קיימים. הקידוחים לאורך תוואי הנקז נבחרו ומוקמו עפ"י שיקולים הידרולוגיים וסטטוטוריים שיבטחו את ישימות ביצועו והשגת מטרותיו. המים שיופקו בקידוחים יותפלו ויסופקו מעל אזור השיקום. במסגרת התכנון הכולל הונח וכויל המודל ההידרולוגי לאזור, חושבו מאזני המים והמלח, נבחנה חלופות הפקה והשפעתן ארוכת הטווח על האקוויפר.
בשלב הראשון של העבודה, פעולת הנקז המזרחי ותפקידו כמרכיב הנדסי לשיקום האקוויפר באזור נבחנו במודל ההידרולוגי ובמאזני מים והמלח לפי רצועות דיווח. תוצאות המודל הצביעו כי הנקז המזרחי מצליח לתפוס את מרבית המים המליחים ממזרח, לבלום את חזית ההמלחה ממזרח ולשלול כמות מלח כוללת של 15-17 אלף טון מלח בשנה.
כמו-כן, מתכונת ההפקה שהוצעה בקידוחי הנקז המזרחי נמצאה מאוזנת וישימה לטווח הארוך. עם זאת, תוצאות המודל הצביעו על זליגה של חזית ההמלחה מערבה באזור חצור, באר טוביה ובמקומות בהם המרווח בין קידוחי הנקז המזרחי גדול מ-1-1.5 ק"מ. משמעות הדבר כי נודעת חשיבות מכרעת להקמה של קו קידוחים רציף ובעל צפיפות גבוהה כדי להבטיח את השגת מטרות יעדי השיקום.
בשלב השני של העבודה עודכנה תוכנית השיקום ותפקודו של הנקז המזרחי ותרומתו היחסית לשיקום האקוויפר ניבחן במודל ההידרולוגי גם לאור מרכיבי שיקום הנדסיים שונים כגון התפלת קולחים ושימוש במים שפירים על פני השקיה בקולחים באזור השיקום ומרכיבים נוספים. הניתוחים מוצגים לאופק התכנון של 2075.
