"אין עבדות מקוממת יותר מסחר בבני-אדם"

ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, ממלאת-מקום יושבת-ראש הכנסת בטקס זה, ח"כ לימור ליבנת, השר לביטחון פנים, מר אבי דיכטר, שר המשפטים, הפרופ' דניאל פרידמן, מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן, מנכ"ל משרד המשפטים משה שילה, נציגי הוועדה הציבורית להענקת העיטור, חברי כנסת, זקן הסגל הדיפלומטי, הנרי אטונדי אסומבה, הזוכים ובני משפחותיהם, אני גאה להעניק את החסות הממלכתית להענקת עיטור הכבוד לאלה הפועלים בשליחוּת עֲרָכֶיהָ של מדינת ישראל ותורתה, כדי לבער מתוכנו את התופעה הנפשעת, המחפירה והבזויה, והיא הסחר בבני אדם, הסותרת את עצם המושג "חברה אנושית". העובדה שהנגע המַּסליד הזה יכול לעגון בַּמדינה יהודית, היא כתם מֵביש. זוהי בגידה בַּציוויים הבסיסיים ביותר של מורשתנו כמו: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"; "כִּי בְּצֶלֶם אלוהים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"; "תּוֹרָה אֶחָת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח"; "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אנחנו עומדים ערב חג הפסח. חג יציאתנו מבית עבדים. אין עם בעולם הרואֶה בְּאַקט השחרור – היציאה מעַבדוּת לחרות – את הרגע המכוֹנֵן בתולדותיו, כמונו. וכשנָּסֵב סביב שולחן הסדר נקרא בהגדה את הפסוק הנפלא: "בכל דור וָדור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יָצָא ממצרים", כאילו הוא עצמו נגאל ונחלץ משעבוד לחֵרות. אין עבדות נואלת יותר ומקוממת יותר מסחר בבני אדם. ואין דבר מקומם יותר מדיכוי נשים וכפייתן לזְנוּת וניצול אכזרי של מצוּקה אנושית, או ניצול עובדים זרים נטוּלי מעמד וּזכויות. אתם, מקבלי העיטור, ראויים לכל שבח על אשר אתם מַצילים במסירותכם, ובמשימות החיוניות שאתם ממלאים, את כבוד המדינה, את כבוד האומה. בזכותכם צוּמצַם הנֶּגע. בזכותכם נוצרה לעשוּקים האומללים כתובת וּמפלט. בזכותכם הוּגבַּל מרחב הפעולה של סוחרי האדם חסרֵי-הלב, שגורל האומללים בידיהם, הוא כדור משחק לרדיפות בֶּצַע ומעשי רֶשַׁע. קמתם ועשיתם מעשה נכון. לא צו החוק בלבד הוא המַּדריך אתכם, אלא קריאת המצפון. צַו הלב, החמלה והצדק. אני יודע כי זו התמודדות שאינה קלה. היא תובעת אומֶץ, התמדה ונחישוּת, כי העוסקים בְּסַחר בבני אדם הם חֶלאת המין האנושי, וברובם עבריינים אלימים וּמסוכנים, בִריוֹנֵי אגרוף, הקשורים בִּכנופיות וּבְארגוני הפשע. דרושים עוצמה מוּסרית ועוז-רוח כדי להתייצב מול מי שנכון לִרְדוֹת בחלש, להשפילו עד עפר, לאלצו לעבודת פָּרֶךְ, לָבוּז לנפשו וּלרגשותָיו, ולהשתמש בו כּחפץ וְכִבהמה למטרות תועבה וּרווחים קלים. נטלתם על עצמכם משימה של הצלת נפשות, ו"כל המַּציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא". אני שמח להעניק עיטורים לשלושת הזוכים: לָךְ, חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, שעוול ואי-צדק אנושי וחברתי אינם נותנים לָךְ מנוֹחַ, ושבַּנושא המיוחד הזה הרמת בתבונתך וּבחום-ליבֵּך תרומה רבה; לכם, חוקרי מֶחְלַק חקירות א', מִפְלַג תִּשְׁאוּל יַמַ"ר תל אביב, שבְּמקצועיוּת וּבתַקיפות חוֹלַלתֶּם מהפָּךְ באכיפת החוק וּבלכידת עברייני הסחר בבני אדם וַהֲבָאָתָם לַדין; ולכם, עובדי וּמתנדבי מוקד הסיוע לעובדים זרים, שבאכפתיות וּבמסירות אין-קץ הבאתם קצת אור לעולמם החשוך של זָרים מנוּצלים. הֶעֱמַדתם אותם על זכויותיהם. רַבתֶּם את ריבָם בפני הרשויות וגָאַלְתֵם אותם ממצוקתם. אלה בָּרָשות המחוקקת, ואלה בִּזרוע אכיפת החוק ואלה בַמגזר השלישי – ארגוני זכויות האדם - מדינת ישראל מתברכת בכם. ישנם גורמים חשובים נוספים – פרטיים וּמוֹסָדיים – שהתגייסו לאותה מטרה: לעקור מן השורש את הסחר בבני אדם; יעמדו גם הם על הברכה. זו זכות להעניק לכם בשם המדינה את מלוא ההכרה, ולסייע בידכם לטהר את המחנה מן הנֶּגע והפֶּשע הזה. המלאכה לא תסתיים עד אשר לא יוותרו בישראל אישה אחת רצוצה ואדם רָצוּעַ כְּעֶבד, כתוצאה מסחר מחליא של בני-עַוולה. אנא, המשיכו לפעול וּלהיאבק בקַו החזית המוסרית הזאת, כי אין ערוך לחשיבותה. כנשיא המדינה וּבִשמה – אני מודה לכם מקרב לב. חג החֵרות לפנינו, ואתם – מקבלי העיטור – זכאים לחוש כאנשים שהוציאו בני אדם מבית עבדים. היו בְּרוּכִים.