היום הוא יום השבעת ממשלה חדשה בישראל.
היום בו ישראל מממשת את תוצאות הבחירות ומסמל את התקווה לעתיד ואת הציפייה לתמורות שתביא עימה הממשלה החדשה,
הרי בבחירות שם כל אחד מאזרחי המדינה את כל אמונותיו ותקוותיו בפתק ההצבעה ומתפלל למימושן.
ישראל למודת מלחמות אין קץ מאז הקמתה.
מדינה שניצבת מול אתגרים ביטחוניים מחוץ, ובעיצומם של תהליכים מדיניים שנקטעו.
ישראל תידרש להתמודד עם משבר כלכלי עולמי שעבר כבר את הסף ונמצא בבית פנימה, ומביא עימו גם אתגרים חברתיים סבוכים.
ישראל זקוקה לממשלה שרואה את כל אלה מול עיניה והמילים "טובת המדינה ואזרחיה" ממומשות יום-יום שעה-שעה בהחלטותיה.
זוהי תקוותם של אזרחי המדינה כולם.
אלה הנושאים עיניהם אלינו היום ומייחלים להצלחת ממשלת ישראל, מצביעי קדימה, ליכוד, עבודה ואחרות, עולים. וותיקים, צעירים וערבים. וגם אני איתם, יו"ר המפלגה הגדולה בישראל ויו"ר האופוזיציה, הייתי רוצה לראות את הממשלה מצליחה לעשות הטוב למדינה ולאזרחיה.
גם אם חולקת אני על דרכה ומטרותיה של הממשלה החדשה הרי שאזרחית ואם בישראל אני, ואני מאחלת לממשלה החדשה בישראל ביום כינונה, הצלחה. הצלחה רק במה שטוב למדינה ולאזרחיה -
לא במה שטוב לכם או למפלגה.
למרות המעמד החגיגי איני יכולה לאחל לממשלה הזאת הצלחה במימוש ההסכמים הקואליציוניים שהונחו על שולחננו שאין בינם לבין טובת המדינה ולא כלום.
וכמו תמיד בימים של כיעור פוליטי מתחדד הצורך בשינוי שיטת הממשל. שיטת הממשל חייבת להשתנות וקדימה תפעל על-מנת שהבחירות הבאות יערכו בדרך אחרת.
התניתי בין היתר את הכניסה לממשלה בכך, ונמשיך להוביל זאת מהאופוזיציה.
שינוי השיטה הכרחי אבל לא אתן לכם להשתמש בו כתירוץ. הפוליטיקה מורכבת קודם כל מבני אדם שיש, או שאמורים להיות להם, ערכים והבנה עמוקה של מותר ואסור DONE ו NOT DONE .
עוד לא נולדה השיטה שהכריחה אדם הגון לקבל תואר של שר חסר תועלת ולממן אותו מתקציב המדינה בתקופה הקשה הזאת.
עוד לא נולדה השיטה שהכריחה מנהיג - אם הוא מנהיג ולא פוליטיקאי - לקנות במחיר מופקע את שלטונו, לשלם מכספי הציבור ולקנות 69 אצבעות תומכות ב-40 משרות ותקציבים של מיליארדים.
כישראל ניצבת בפני משבר כלכלי וחברתי עמוק.
משבר כלכלי אינו עניין של מספרים, אחוזים ונתונים סטטיסטים, הוא נוגע לאנשים החרדים היום למקום פרנסתם.
ומקום עבודה אינו רק השכר שאדם מקבל בסוף החודש, הוא הכבוד העצמי, הדרך שבה בני המשפחה והחברה מסתכלת עליו.. לעיתים זו הסיבה שבן אדם קם בבוקר.
האזרחים האלה נושאים עיניהם אל הממשלה הזאת.
אני מאמינה גדולה בהתגייסות, בשותפות ובאחדות מול המשבר הכלכלי שעובר על העולם והיום הוא גם אצלנו.
האופוזיציה בראשותי תהיה אופוזיציה עניינית ואחראית במלוא מובן המילה. נתמוך בהליכים ובפתרונות שיתנו מענה תעסוקתי ויטפלו בעוני ויתמודדו עם המשבר הכלכלי שישליך גם על החברה בישראל, במיוחד עתה שעמותות חברתיות חסרות את המימון הנדרש.
זהו תפקידה ואחריותה של הממשלה לתת מענה, ואנחנו ננהג באחריות מקום שבה היא תתקיים.
שמחתי כשראיתי שהוחלט על דיונים משותפים עם נציגי העובדים והמעסיקים. אני מאמינה שזה הדבר הנכון. רק שבעיני לא היה צורך לקנות ולשלם למפלגות ולעסקנים כדי שזה יקרה. הרי זוהי מחוייבות של ראש ממשלה נבון ואחראי בעת משבר.
לראש הממשלה הנבחר ניסיון בתחום הכלכלי וגאוותו על כך, אם כי יש בנינו חילוקי דעות על הדרך, על אותה אידיאולוגיה שבשמה סחפת אחריך ממשלות, אידיאולוגיה שפשטה את הרגל ודורשת התאמות.
מה בין זה לבין ההסכמים הקואליציוניים שהונחו על השולחן?
הייתי יכולה להסתפק בציטוטים מתוך נאומך בעת הקמת הממשלה הקודמת על גודל ובזבזנות ועל סדרי העדיפויות שלה.
כל אלה בטלים בשישים לעומת מה שהקמת היום.
כשאומרים דברים שרואים מכאן לא רואים משם לא התכוונו במובן הרע - של המילה כפי שאתה עושה.
היה פעם אדם שהאמינו לו, והוא נתן ניתוח מדויק של חוליי הכלכלה הישראלית - אותו איש רזה- הציבור, הנושא על גבו את האיש השמן - המגזר הציבורי.
כבוד ר' הממשלה, האיש הרזה נעשה רזה מיום ליום, הוא רעב ופוחד לאבד את עבודתו הוא לא יכול להכין את חג הפסח למשפחתו ולתת לילדיו את מה שכל הורה היה רוצה לתת.
על ראשו של האיש הרזה הזה הפלת היום את הממשלה המנופחת הזאת - שכולם שרים לענייני כלום, סגני שרים לשום דבר, ומרבי תארים מגוחכים. למה להסתפק רק בתארים האלה? תוסיפו תארים. הרי גם אם תברכו איש את רעהו כל בוקר בברכת הוד מעלתו, הדבר לא יוסף לכם מעלה אישית או ציבורית אחת.
ר' הממשלה - מכיסיו של האיש הרזה הזה החלטת לממן את ההסכמים הקואליציוניים שנתפרו במחשכים עוד טרם הבחירות עם ה"שותפים הטבעיים" אותם מילארדים למטרות סקטוריאליות שמעודדות אבטלה.
כן. היה פעם אדם שדיבר על התייעלות, שרות לאזרח ועל רפורמות. והאמינו לו. אותו אדם נתן בידי מפלגה אחת את כל מוסדות התכנון והמקרקעין לתפארת השליטה הסקטוריאלית בארץ ישראל, במקרקעיה ולריבוי "המעאכרים" והמקורבים שידרשו לאותם אזרחים תמי לב שיבקשו לקבל שירות במוסדות האלה.
איפה הוא האיש הזה? האם תאוות השלטון חזקה כל כך?
חברי הכנסת, אלה גם ימים של עימות בין היסודות המרכיבים את הדמוקרטיה בישראל לבין הנבחרים שאיבדו את אמון הציבור ולבין גורמי אכיפת החוק והמשפט.
עימות כזה בעידן שבו יש להלחם בשחיתות השלטונית הוא מסוכן.
ובממשלה הזאת נמסרו כל תיקי אכיפת החוק כולם למפלגה אחת שראשה בחקירה.שר משפטים (בתאום), שר ביטחון פנים והממונה על המשטרה מטעם, יו"ר ועדת החוקה, ועדה למינוי שופטים, כל אלה נועדו להביא חשש בלב מקבלי ההחלטות במערכות אכיפת החוק והמשפט.
אני יודעת שכל אלה לא יצליחו, יש בי אמון מלא במערכות המשפט ואכיפת החוק .
אנחנו שותפים לצורך ברפורמות גם במערכות האלה, הויכוח הוא לגיטימי. אנחנו מאמינים גם שהכנסת היא המוסד המכונן העליון בישראל - אבל חייבת כל ממשלה לשמור מכל משמר על עצמאות גורמי המשפט ואכיפת החוק וזאת אין בכוונתה של הממשלה הזאת לעשות - כפי שעולה מההסכם עם ישראל ביתנו.
נכון, מפלגת העבודה הצטרפה לממשלה הזאת ובזמן הקובע הם יזוזו באי נחת מנומסת על כיסאותיהם.
יו"ר העבודה ברק הרי יצטרך לומר לשופט ((בדימ.)), שהוא נלחם בעבורם.
יו"ר העבודה? שמירה על החוק? ברק? האיש שאת הונו הפוליטי עשה דרך גיוסי כספים לעמותות ואת הונו הפרטי דרך הקשרים הפוליטים.
שאנס את מפלגתו לרמוס אמונותיה כדי להמשיך ולשבת על הכסא..?
אבל תמיד ימצא מי שיגן עליו בשתיקה - במשטרה או בנאום בוועידה - ותמיד זה אותו אדם.
ושוב, אל תאשימו את השיטה, אנחנו אלה שקובעים את הנורמות ובעיני גם בפוליטיקה ערכים כמו "אחרי" - זה לא על תנאי.
חברי הכנסת, רצינו להיות שותפים בממשלה. הרי קידום עינייני המדינה בממשלה היא תמצית המהות שבגינה אני וחברי בקדימה נמצאים בפוליטיקה.
נפגשתי עם ר' הממשלה המיועד.
הצעתי שותפות בממשלת אחדות. אחדות במלוא מובן המילה.
שתי המפלגות הגדולות בוחנות האם יש חזון משותף שאפשר לקדם אותו ביחד לטובת המדינה.
דיברנו על החזון המשותף, הסכמנו מהר על מהות האיומים שישראל ניצבת בפניהם ובראשם האיום האירני. השתכנעתי שאתה מאמים באמונה שלמה בחשיבות ההתמודדות איתו, וכך גם אני.
הבהרתי והבטחתי כי גם מהאופוזיציה נהיה שותפים מלאים לקבלת אחריות והחלטות בעת הצורך.
אבל איום אסטרטגי אמיתי דורש טיפול. מנהיגות נכונה אינה מאיימת על הציבור באיומים קיומיים היא מטפלת בהם, באופן שקט ומיידי, ולא הופכת את האיום לתירוץ פוליטי לכניסה לממשלה או לחלוקת תפקידים שרק יקשו על המלאכה כפי שעשית.
יצרת בממשלה הזו מהומה ופיצול מערכות בנוסף על מערכת סבוכה שבין ראש ממשלה ומערכת ביטחון ומשרד חוץ, נוסף עתה עוד שר בלי תיק תחת הכותרת לאיומים אסטרטגים, מינוי שר בלי תיק נוסף על זרועות המודיעין.
ביקשתי לראות האם בצד הבנת האיום יש לנו חזון מדיני משותף.
הבנה שאיום אסטרטגי הוא לא רק איום בנשק על קיומה הפיזי של ישראל אלא גם איום על מאפייניה ומהותה כבית לאומי לעם היהודי ומדינה דמוקרטית שערכיה שלובים זה בזה, הבנה כי תהליך שלום מיצג את האינטרסים של ישראל קודם כל.
לא חיפשתי שימכרו לי מילים של סתם כתירוץ לכניסה כפי שעושה מי שרוצה את הכסא ולא את הדרך. רוצה שלטון ללא תנאי.
רציתי להבין האם ר' הממשלה המיועד מחויב לנושא מבין את חשיבותו, מוכן לשלם מחיר פוליטי מול השותפים הטבעיים כדי לקדם את התהליך.
מילים לא מספיקות.
ראיתי אתכם מוכרים מילים בתחום הביטחוני ראיתי איך ההסכם עם ישראל ביתנו שקובע יעד אסטרטגי הפלת שלטון החמ'ס מוחלף בהסכם עם ש"ס להחלפת שלטון החמ"ס ואיך הפרק הביטחוני כולו נעלם בהסכם עם העבודה, למעט העובדה שברק שר ביטחון .
כיבוס מילים לא משנה את ההבדלים המהותיים ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו עמעום בנושאי מהות רק כדי לגלות ביום שאחרי שאין לנו דרך משותפת.
לא הגענו להסכמות של אמת בתחום המדיני. הסכמות אמיתיות, לא רק מילים ככיסוי, ובכל זאת אני מלאת תקווה שתגיע לשם. אני יודעת שכדי לגייס את העולם לשתף פעולה מול האיום תאלץ לקדם גם הליכים מדיניים. הייתי מעדיפה שתיזום ולא תיגרר, שתניח על השולחן את האינטרסים שלנו ותעמוד עליהם ובמקביל תשאף להסכם.
אבל גם אם תעשה את זה מתוך לחץ,אולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.
אחדות של אמת שהצעתי הייתה גם לנקות את השולחן מכל ההסכמות עם השותפים שרקמת בחשאי עוד טרם הקבע הבחירות כשאלה נשבעו לירושלים ובעצם ביקשו את התיקים והתקציבים והמינהל, והשליטה על אכיפת החוק שנתת כדי לקבל מנדט.
אותן ההסכמות שהפכו להסכמים חתומים הונחו על שולחן הכנסת ומביישים אותה.
אמרתי שקדימה תהיה שותפה רק בשותפות אמיתית לא כהצטרפות לרוב ימני קבוע של 61.
הבחירה הייתה שלך - ובחרת.
אל תאשים את השיטה - השיטה רעה אבל גם עם התוצאה המסובכת של הבחירות יכולת לבחון בין שתיים.
דרך אחת -לומר העם הצביע ימין, ללכת עם 61 השותפים הקבועים ולבקש לחזק את עצמכם עם מפלגה נוספת שאין לה עניין במהות בתוכן ובערכים כמו מפלגת העבודה ועניינה בכיסאות בלבד, או לומר שהציבור בחר 2 מפלגות גדולות וללכת ביחד, בניהול משותף,אם היינו מוצאים את הדרך המשותפת.
אחדות של תוכן שמחברת ומגשרת על קרעים בחברה, שמתמודדת עם האיומים מבית ומבחוץ, שמקרבת את המיעוטים ולא מעודדת ניכור ואלימות.
אתה עשית את הבחירה שלך. כולם רואים מה העדפת. ואת הבחירה שלנו עשינו וגם אנחנו.
בחרנו ללכת לאופוזיציה כי במקום לדבר על הצורך בשינוי שיטה החלטנו לשנות את דרך ההתנהלות שמאס בה הציבור.
המפלגה הגדולה בישראל יושבת היום באופוזיציה מתוך בחירה, חברי קדימה הם אלה שוויתרו על כסאות השרים כדי להמשיך ולייצג את האמון שהציבור נתן בנו, להשאיר את התקווה חיה, בועטת ונושמת ולא לתת לה להתמסמס.
היום יותר מתמיד ברור שבכניסת קדימה לממשלה הזאת היינו קוברים את התקווה שיש אפשרות אחרת, שיש דרך אחרת מדינית, שיש התנהלות אחרת, שיש פוליטיקה אחרת.
אני שומעת שאתה בונה על עריקה ואף בכוונתך לשנות את החוק ולשם כך. גם אתה חושב שכל הפוליטיקאים אותו דבר כמו שותפייך הטבעיים והלא טבעיים כמו חברי מפלגתך.
קדימה כמפלגה הוכיחה לראשונה בישראל שאפשר אחרת. כולנו נבחן מעתה. והמבחן הזה הוא מבחן נמשך יום יומי מבחנה של הממשלה מבחנה של האופוזיציה וכל אחד מחבריה.
אני מייחלת למימוש מה שנכון וטוב למדינת ישראל מה שלא בא עדיין לידי ביטוי בדרך בה בחרת להקים את הממשלה, בהסכמים שבבסיס הקמתה ובכל זאת תקוותי שתעשו את שנכון ואנו נהייה כאן לתמוך ואם לא - נהיה כאן כדי לפקח לבקר ולמנוע.
האלטרנטיבה שנייצר אינה רק תמונת הראי ההפוכה שלכם. תהיה זאת אלטרנטיבה של תוכן ומהות. נפעל לא רק בכנסת, בקידום חוקה וחקיקה, אלא גם מחותה לה יחד עם החברה בישראל.
וידעו כל איש ואשה במדינת ישראל ושיש תקווה. אם תפעלו נכון ידע הציבור ששם את ענייניה של המדינה בידיים טובות ואם לא, ידע הציבור שיש אלטרנטיבה נקיית כפיים, עם דרך ברורה, שבבוא העת היא תבוא ותוביל את המדינה, באחדות ובדרך אחרת, שכן, נבחרי ישראל, הכנסת הזאת צריכה להשיב את אמון הציבור בנבחריו.
