כבוד מרן הרב יעקב שפירא - ראש "ישיבת מרכז הרב",
הרב יוסף גליקסברג - רבה של גבעתיים,
רבנים, תלמידים,
מכובדי כולם,
עומדים אנו בערבו של יום ירושלים וחוגגים מ"ב שנים לאיחודה.
"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" ומירושלים יוצאת תורה מישיבת מרכז הרב.
הרב קוק זצ"ל עמד כחלוץ לפני המחנה. הוא הציב משנה ברורה וסדורה - עם ישראל בארץ ישראל על-פי תורת ישראל. הרב שילב לימוד תורה ומדעים כלליים, תורה וציונות, ספרא וסייפה.
"רבי חיא הגדול ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכים בבקעת ארבל, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא הגדול לר' שמעון: רבי, כך היא גאולתם של ישראל - בתחילה קמעה קמעא, כל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת".
בכל תהליך יש משברים, עליות ומורדות, קשיים ומשברים, אך אין בקושי לבטל את האור הסופי. גם התהליך לאיחודה של ירושלים היה ארוך ומסובך, רצוף תלאות, ייסורים, ועלה בדמים רבים של טובי בנינו לאורך הדורות - וגם היום וגם בתוכנו ישנם עוד המטילים ספק בזיקתנו לירושלים ובזיקתנו לארץ.
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" דרשו חז"ל "שעושָה כל ישראל חברים". בימי הרגל כשישראל עולים לרגל לירושלים מתבטלים כל המעמדות והדרגות וכולם נקהלים יחדיו.
במלחמת ששת הימים חזרנו לירושלים, ליהודה, שומרון ובנימין. חזרנו לנחלת אבותינו ומולדתנו - לשריד בית מקדשנו, למערת המכפלה, ואנו שם ונישאר שם מכוח זכות אבות. וירושלים עומדת היום בתפארתה - מאוחדת, בריבונות ישראל: עיר דוד והר הזיתים, הרב-הבית והעיר העתיקה. מתקיימים בה דברי המשורר אורי צבי גרינברג:
"כִּלְבִיאָה הִתְעוֹרַרְתְּ וּנְחִירַיִך הִרְחַבְתְּ לְהָרִיחַ וְחַמּוּ סְלָעַיִךְ מִנְשִימַת אַפֵּך כְּמִזְבֵּחַ. וְנִכְווּ כִּבְמַלְכוּת בְּשַלְהַבְתָּה יְדֵי מְשַנְאַיךְ - אֵין זֹאת כִּי חָלַמְתְּ עֲמוּקוֹת בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת: מִבַּעְלֵך הַמֶּלֶך דָּוִד וּמְשִיחֵך שֶיָּבוֹא, בְּמֶשֶך אַלְפַּיִם שָׁנָה כָּך... וְאָמְרוּ מְאַהֲבַיִך: זָקַנְתְּ וּמְשַנְאַיִך: כִּי מַתְּ. כָּעֵת יֵרָאֶה לְעֵין כֹּל: כִּי רַק לָך הַמְּלוּכָה וְרָק לָך הַתִּפְאֶרֶת. אַי, אַי, מַה יָפִית, עִיר וָאֵם וּמַלְכָּה עַד עוֹלָם!
ברוך ה' זכינו לפלא הזה אליו נכספו דורות של יהודים. ועלינו מוטלת האחריות בדור הזה לשמור על ירושלים. ואנו - בעזרת ה' - נשמור עליה.
אני מבקש מכאן לחזק את ראש ממשלת ישראל - בנימין נתניהו - איש ירושלים - אשר ההיסטוריה זימנה לו את הזכות הגדולה לשמור על ירושלים. הוא קיבל לידיו את הגה המדינה ברגע גורלי לירושלים כדי לשמור עליה למען עמנו ולמנוע ביתורה ומסירת חלקים ממנה לשלטון זה.
כאן בספריית הישיבה במרכז הרב עמדתי כיומיים לאחר הטבח הנורא של תלמידי הישיבה בעודם עמלים בלימוד התורה עסוקים ברוח ובבירור סוגיות המהות והנצח של עם ישראל. המרצח ניסה לא רק לרצוח את הנערים - נשמות זכות וטהורות. הוא ביקש להרים יד על סמל - והישיבה הזאת היא סמל - לא רק לספינת הדגל של הציונות הדתית. סמל יהודי וציוני גדול של אמונה. כאן דולק אור התמיד של אהבת ישראל ואור התמידי של מסירות הנפש למען ירושלים ולמען ארץ ישראל, אור התמיד של ערכי הנצח של עמנו. אור גדול שאיש אינו יכול לכבותו.
הימים האלה אינם ימים קלים לישראל. אנו חיים משברים רבי-עוצמה ודרמטיים: משבר ביטחוני רב-ממדים, משבר כלכלי גלובלי שהתחיל כבר לתת את אותותיו גם על המֶשֶק שלנו. אך, לדעתי, המשבר המשמעותי והמסוכן לעתידנו כְּחֶברה וכמדינה הוא משבר הערכים.
כולנו חשים איך יותר ויותר נפרמים האתוסים הלאומיים והעֶרכיים שלנו - היסודות הרוחניים שהביאו אותנו לכאן מכל קצוות תבל:
אם לא נזכור מי אנחנו, מה החזון שהוביל אותנו להישגים האדירים שאליהם הגענו - נתקשה להתמודד עם האתגרים הבאים לפנינו ולא נֵדע להוביל את מדינת ישראל להגשים את ייעודה.
הצלחנו להתמודד בעבר עם בעיות לאומיות אדירות ללא משאבים כלכליים מרובים הודות לעמוד השדרה הערכי שהיה לנו כְּחֶברה.
היום אנו חייבים להיאבק למען הַחְזרת והנחלת הערכים לחברה הישראלית.
תורת ישראל היא המקור למִגוון הערכים שלנו:
היא יסוד קיוּמנו כעם בו מעוגנת זכותנו על ארץ-ישראל. בו נמצאת מערכת של ערכים מוסריים כלליים, שהפכו לקוד ערכי לתרבות האנושית כולה. אם נדע לשמור על זהותנו - נוּכַל לכל האתגרים שלפנינו.
"לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה לשוב לארץ קדשנו עיר בה דוד חנה" (הרב קוק)
חיזקו ואימצו, חג שמח.
