יום הזיכרון לראש הממשלה המנוח
יצחק רבין הוא מועד שבו אנו זוכרים את יצחק רבין האיש, המנהיג, ראש הממשלה, אבל בה בעת זהו גם מועד שראוי לנו לעצור ולהביט בעצמנו, במצבה של החברה שלנו, באופייה של המדינה שלנו וכל זאת מבלי שנוכל להימנע מההשוואה המתבקשת של: אז ו-עכשיו, האם גם היום זה אפשרי? האם נעשינו אלימים יותר? האם העמיקו הפערים והמחלוקות והם מאיימים על מרקם חיינו?
זוהי הפעם השלישית שאני עומד כאן כמפקח הכללי של המשטרה ומקיים את יום הספ"כ המיוחד הזה בבית יצחק רבין, את דבריי ביום העיון לפני שנתיים הקדשתי לסוגיית שמירת הדמוקרטיה והתפקיד המהותי של המשטרה בנושא זה, בשנה שעברה דנתי בנושא המנהיגות במשטרה, תחת השראת מנהיגותו של יצחק רבין ז"ל, ואת דבריי היום אני מבקש להקדיש לנושא הערכים.
שלושת הנושאים הללו - דמוקרטיה, מנהיגות וערכים כרוכים זה בזה, נטועים עמוק במורשת רבין, ובעלי נגיעה משמעותית לעשייה היומיומית של כל שוטר ושוטר, ובוודאי של פיקוד המשטרה היושב כאן.
ערכי הייעוד של משטרת ישראל, המהווים את ה-DNA הארגוני שלנו וזורמים בעורקיו של כל שוטר, הם: הגנה על חיי אדם - שלומו ורכושו, ושמירת החוק ואכיפתו - אלו הם ערכים גנריים המשותפים לכל משטרה בעולם, לכך מתווסף ערך ייעודי מהותי נוסף שעומד בבסיס התפיסה הדמוקרטית והוא כיבוד האדם וזכויותיו, באשר הוא אדם.
"האדם אינו פלדה" אמר יצחק רבין, "הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק, הוא אוהב וכואב, הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם". רבים מכם היו במהלך השנים במשלחות המשטרה למחנות ההשמדה לפולין, אתם יודעים להבחין היטב בין משטרה שאמונה רק על שמירת החוק - חוק שחוקק על-ידי אנשים והוציאו מכללו אנשים מסוימים, לבין משטרה שהשמירה על זכויות האדם, כל אדם באשר הוא, כבודו ושווין - הם הייעוד שלה.
כל מפקד ושוטר הוא נציגה של המדינה, שלטון החוק והדמוקרטיה, בתוקף כך הוא מייצג ערכים יקרי ערך.
בארגונים, הרואים בערכים מרכיב יסודי בפעילותם, מקובל לבצע תהליך בחינה מחודשת של הערכים ותיקופם. מטרת התהליך להבטיח שהערכים נותרו עדכניים והולמים את האתגרים העומדים בפנינו גם במבחן הזמן.
נשאלתי לאחרונה - מדוע דווקא עכשיו ערכים? הרי על פניו נכון היה מבחינתי לעסוק בנושא הערכים מיד עם כניסתי לתפקיד המפכ"ל? לתפיסתי, ערכים הם לא של מפכ"ל זה או אחר, הם של הארגון ושל המדינה.
לפני שנתיים קבענו יחד תוכנית רב-שנתית למשטרה, את פירות התוכנית אנחנו מתחילים לראות בחודשים האחרונים, בעיקר בא הדבר לידי ביטוי בכל הקשור להידוק המאבק בפשיעה, אחד הנדבכים החשובים בתוכנית הינו היבט התרבות הארגונית של המשטרה, ובמסגרת זו נושא הערכים. בחינת הערכים אינה נעשית כלאחר יד, היא פועל יוצא של בשלות ארגונית, של תהליך מעמיק, מקיף ויסודי ושל שותפות, שותפות מלאה של כל הגורמים, לצורך כך מיניתי צוות עבודה בראשות הסמפכ"ל, בו לקחו חלק מאות שוטרים מהמטה ומהשטח בסיוע גורמים בכירים מעולם האקדמיה.
אתנו נמצא פרופ' אסא כשר אשר היה מעורב בתהליך, אני מבקש להודות לו מקרב לב על התגייסותו למשימה חשובה זאת והוא ירחיב על כך בהמשך.
הערכים המתוקפים, אשר תהליך הטמעתם יחל בקרוב, צומחים על קרקע ערכית במשטרה. המשטרה עסוקה מאז ומתמיד בשאלות אתיות, היא לא הסתפקה במה שקובע החוק והנוהל וניסחה לפני שנים קוד אתי מוגדר וברור, הערכים המחודשים והמעודכנים הולמים את רוח התקופה, ויעדי הארגון.
לערכי הייעוד שהזכרתי מצטרפים שבעה ערכים נוספים ואני רוצה להתמקד בשניים מהם: הזדהות ומחויבות לארגון ונחישות וחתירה למגע. בנאום "הר הצופים" המפורסם, לאחר מלחמת ששת הימים, מבטא יצחק רבין ערכים אלו:
"במקומות רבים מאוד התחוללו קרבות ארוכים ונואשים, ברפיח ובאל-עריש, באם כתף, בירושלים, ברמת הגולן... הפלוגות שבקעו את הקווים והגיעו לסוף הדרך, לאחר לחימה של שעות של שעות, כשהם חותרים הלאה והלאה, ומימינם ומשמאלם נופלים חברים רבים והם הולכים הלאה קדימה - רק קדימה ! הפלוגות האלה נשאו על גבי ערכים מוסריים, על גבי מאגרים רוחניים, לא על גבי הנשק והטכניקה הקרבית".
אנחנו, השוטרים, אנחנו הלוחמים של החברה, למשטרת ישראל ברית דמים עם החברה בישראל מתוך ניסיון לשמור על צביונה, על שלומה ועל ערכי היסוד שלה. בבסיס כל פעולה ומחשבה שלנו עומדים הערכים. אני מאמין שזו זכות גדולה וסיבה לגאווה להימנות על 27,000 השוטרים והמפקדים המשרתים במשטרת ישראל, המהווה את אחד הארגונים החזקים והמשמעותיים בעוצמתה של מדינת ישראל ולכן רואה חשיבות עליונה בערך ההזדהות והמחויבות לארגון, זוהי מחויבות שהיא קודם כל למדינה ומתוכה למשטרה. אני גם מאמין שכל שוטר צריך לפעול בנחישות להשגת יעדיו, נחישות בפעילות שבשגרה ובאירועי קיצון, נחישות למרות המחסור התמידי במשאבים, נחישות לעמידה ביעדי המשטרה.
אמנם, ערכים מהווים נושא שתמיד טוב ויפה לדבר עליו, אבל אני מתכוון גם לעשות ערכים, אין מדובר כאן במס שפתיים בלבד, אלא בתהליך ארוך שהבשיל לכדי יישום וביצוע, תהליך שמתחיל קודם כל ממני ומכם, מאנשי סגל הפיקוד הכללי, מהמפקדים. לשם כך נבנתה תוכנית הטמעה פרטנית שתועבר אליכם בהמשך.
אתם, כסגל הפיקוד המורחב של המשטרה מובילים ומעצבים את השיח על שמירת הדמוקרטיה וחיזוקה, כולכם מבטאים את המנהיגות כלפי פקודיכם וכלפי הקהילה ומהווים השראה ומקור להתנהלות ערכית, דמותו של יצחק רבין, המצביא ואיש השלום, יכולה וצריכה לשמש השראה לדמותנו אנו.
היום, 14 שנים אחרי רצח רבין, אנחנו מסוגלים להביט באופן מפוקח על המציאות.
רצח יצחק רבין הווה את ביטוי ההתנהגות הקיצוני ביותר של מחאה אלימה, גם היום לצערי, אנחנו חברה שבה הקרקע לאלימות במאבק פוליטי עודנה פורייה.
בנאומו האחרון, בעצרת בה נרצח, אמר רבין - "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל". הגם שאמירה זו כוונה בעיקר לאלימות פוליטית, הרי כוחה יפה גם לאלימות הכללית המכרסמת ביסודות החברה. היום אנחנו יודעים להגיד שהשתרשות הפשיעה לסוגיה: הפשיעה האלימה, הפשיעה החמורה והמאורגנת, בשילוב הירידה בנורמות הציות לחוק ולמוסדות השלטון, מהווים איום ממשי על חוסנה של החברה ועל צביונה של הדמוקרטיה בישראל.
אתמול קיבל בית המשפט החלטה לא קלה לגבי הפרשה המכונה "השוטרים מנהריה" מדובר באירוע קשה וחריג המגלם בתוכו דילמות ערכיות.
אנחנו במשטרה נוקטים ביד קשה כנגד הפשיעה, בשנתיים האחרונות הגענו להישגים חשובים ביחד עם הידוק המאבק בפשיעה שיפרנו את הטיפול בנושא השוטרים המאוימים ומתן גיבוי לשוטרים.
שוטרי משטרת ישראל נחשפים לדילמות ארוכות, השוטרים פועלים במוקדים הרגישים ביותר, בתפר בין השסעים בחברה, באירועי הפרות סדר קשים בסיכון טרור מוחשי ומיידי.
ארגונים רבים נוספים מתמודדים עם דילמות ערכיות, אולם על-פי רוב יש להם את היכולת לשקול בכובד ראש משמעות נקיטת כל פעולה. השוטר לעומת זאת נדרש להכריע בין ערכים מהותיים בשבריר שנייה, הוא נדרש להחליט תחת לחץ, בדיוק ובנחישות מרביים, ובסופו של דבר משקל החובה לפעול בשם החוק ובמסגרתו מטה את הכף להחלטה.
רס"מ יוסי לוי, רס"ר אלדד חדד, רס"מ רמי מוסא ורפ"ק יניב אשור הם שוטרים מקצועיים שעמדו בפני דילמה קשה וכואבת, ודווקא במצב דחק בחרו באותה בחירה שלצערי לא עולה בקנה אחד עם החוק. אין לי ספק כי מחויבותנו כארגון היא לדאוג לשוטרים הנקלעים למצבים אלו ואני סבור שבתחום זה עברנו כברת דרך משמעותית.
תזכורת לתזזיתיות והדינאמיות שבעבודת המשטרה, אנחנו מקבלים יום-יום, אתמול עלה שוב המתח סביב הר הבית ונדרשנו למענה מבצעי נחוש למניעת הפרות סדר בהר, גם כאן ההכרעה היא ערכית ביסודה - הרצון לאפשר את חופש הדת והפולחן לכל הדתות מול הצורך בשמירה על הסדר הציבורי. אני מדגיש כי המשטרה לא תאפשר כל ניסיון להפר את הסטאטוס קוו על ההר או לקרוא קריאות הסתה. אתמול ביצענו מספר מעצרים ואנו נמשיך לנקוט ביד קשה בנושא.
