אדוני ראש ה
ממשלה, שוב נדבר על תהליך מדיני שלא באמת קיים? שוב נדבר על היחסים המעורערים עם ארצות הברית? שוב נדבר על בידוד בינלאומי חסר תקדים וטינה גלויה ובוטה כלפי ישראל? כבר אמרתי הרבה פעמים שלא אתה אשם בהכל. אבל אתה, במקום להתיז מים אתה שופך בנזין, בכל מקום ובכל נושא.
אין לי דבר לחדש מאז התכנסנו כאן בפעם הקודמת. אבל מה שמדאיג, אדוני ראש הממשלה, זה שלך אין שום דבר חדש ומהותי לומר. מלבד כמובן שהסרת את הסגר מעל עזה אחרי שהצהרת שלא תעשה כן; מלבד כמובן שטענת שעל סיפון האונייה הטורקית היו מחבלים מסוכנים ששחררת אחרי שלוש שעות.
בכל תחום אתה נגרר. יש תחושה שמשהו קורה, מדוע? תסתכל על המע"מ על פירות וירקות, תסתכל על חדר המיון בבית החולים באשקלון, על אישורי בנייה בירושלים, על המשט הטורקי לעזה, בג"צ עמנואל, תהליך מדיני. לא נעים לי להגיד לך, רה"מ, אתה כפי שאתה תמיד: יבקשו - לא יקבלו, ילחצו - יקבלו הכל. יוזמה, רעיון, יצירתיות, מדיניות, שלא לומר מנהיגות - אלו מונחים שלא מופיעים במילון שלך.
אני מסתכלת על שני שולחנות הממשלה, ממשלה כל כך גדולה, ואני חושבת לעצמי, איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה שרים ולא נמצא ביניהם ולו שר אחד, אחד, שיקום ויאמר לך - עד כאן! (אולי זה יהיה פואד) תעצור, תשנה, תפסיק למרוח זמן, תראה מה עוללתם למדינה בשנה אחת!
בימים האחרונים אנחנו שומעים כולנו על ספין חדש למריחת זמן: "ממשלת אחדות"! באמצעות הספין הזה אתה מבקש להרוויח עוד יום, להדוף עוד קצת לחץ, להמשיך ולמרוח את העולם ובעיקר, את עם ישראל. אחרי שבזבזת כמעט שנה וחצי בהתקוטטות חסרת תכלית עם ארה"ב, אתה כביכול מבקש "ממשלת אחדות". אותה ממשלת אחדות שדחית לאחר הבחירות, אותה ממשלת אחדות שהציבור ביקש שתקים, אבל אתה העדפת ללכת עם "שותפיך הטבעיים" לממשלת ימין קיצונית, דלת מעשים אבל עשירה בדיבורים רמים. למה לעבוד על הציבור ולהפריח חצאי ידיעות לתקשורת מחדרי דיונים סגורים ופגישות עלומות בדבר "מגעים להקמת ממשלת אחדות" שלא היו ולא נבראו?
יש לי הצעה בשבילך: בוא נדבר בגלוי, לא בחדרי חדרים, לא על יד, לא כמעט, בלי רמזים, בלי ספינים ובלי שטיקים. אני אומרת מעל במה זו בדיוק את מה שאמרתי לך בפגישתנו - אדוני רוצה ממשלה חדשה? אדוני יקים ממשלה חדשה. פשוטו כמשמעו.
בוא ואציג לך עכשיו את המתווה; ממשלה חדשה, שתקדם את המדינה, עם קווי יסוד חדשים, שבבסיסם חזרה למו"מ מדיני מהנקודה בה הופסקו שיחות אולמרט-אבו מאזן ולבני-אבו עלא. אתה לא יכול? קשה לך? תציע שינויים, אבל תשמור על המתווה. אדוני רוצה ממשלה שתשקם את מעמדה ודימויה של ישראל בעולם? בוא נעבוד יחד על תוכנית מדינית מקיפה. אדוני רוצה ממשלה שתייצג את רוב החברה הישראלית? בוא תשנה את המבנה הקואליציוני על כל המשתמע מכך, בוא נשנה את שיטת הממשל, תתמודד עם הבעיות האמיתיות של מדינת ישראל, תעשה משהו משמעותי. תחזיר סוף סוף את גלעד שליט הביתה.
אבל ראה הוזהרת: אם אתה מתכוון להכניס את כולם פה לסחרור של "הם רוצים תיקים" ו"מי יקבל מה" - שכח מזה. אנחנו לא במשחק הזה, ואתה טועה אם נדמה לך שמישהו יאמין לך. תקשיב טוב לאישה מנוסה כמוני, הממשלה שלך תתפורר הרבה יותר מוקדם ממה שאתה חושב. כמה זמן אתה עוד חושב שפואד יסכים להיות בממשלה הגרועה שלך? אפילו שר החקלאות כבר הבין שאם הוא באמת רוצה להשפיע, הממשלה שלך היא לא המקום לעשות את זה. אם אתה רוצה באמת להקים ממשלת אחדות, ממשלה חדשה שתביא בשורה לעם ישראל, אז אתה צריך להבין שמה שחשוב זה לא קדימה ולא "הליכוד", לא האגו שלך ולא האגו שלנו, לא אתה ולא אני. מה שצריך להנחות אותנו זו טובת המדינה. אמרתי את זה גם בזמן ממשלת אולמרט. היום מצבה של ישראל קשה הרבה יותר! אתה מפחד מפירוק הקואליציה? אני חוששת לגורל המדינה.
אדוני ראש הממשלה, לא כל ראש ממשלה צריך חזון מקיף, נועז ורואה עתיד. רק סוג מסוים מאוד של מנהיגים העשויים מחומרים מיוחדים ניחנו ביכולת הזו. לא כל ראש ממשלה חייב להציג משנה מדינית סדורה, וודאי אם אין לו מלכתחילה כזו. אבל אתה, אדוני, שברת שיאים חדשים. לא חזון, לא משנה, לא תוכנית, לא מנהיגות. כלום.
ראש ממשלה זה לא רק צ'קלקות, כבוד וכיבודים. ראש ממשלה, בעיקר ראש ממשלת ישראל, צריך לדעת לקחת סיכונים והכרעות קשות, ולגלות מנהיגות.
אתה המצאת מציאות וירטואלית ואתה חי ופועל בה כאילו אלו החיים האמיתיים. מדי פעם ארצות הברית מנסה להעיר אותך מתרדמתך, אבל מלבד להסתבך בתיגרות רחוב עם ממשל אובמה, אתה לא באמת מתעורר. הגיעה העת להתעורר אדוני. משום שפתאום תציץ בשעון הפוליטי, האזורי, הבינלאומי, ותראה שכולם מצביעים על שנייה ל-12. וזה כבר יהיה מאוחר מדי עבורך. אבל מה שבאמת מפחיד, שזה יהיה מאוחר מדי עבור מדינת ישראל! האחריות עליך, אדוני ראש הממשלה.
מיד לאחר בחירתך טענת כי ארצות הברית ממהרת מדי, וכי אתה עורך בדיקה מחדש של המדיניות. "פוליסי ריוויו" קראת לזה, כדי שהאמריקנים יבינו באנגלית את מה שאנחנו לא הבנו בעברית. הם לא הבינו. חמור מכך, הישראלים לא הבינו אותך. לא אז, ולא היום. לא שרי ממשלתך, לא חברי הכנסת, לא המומחים, לא הפרשנים ולא הציבור הישראלי. ביצעת "פוליסי ריוויו". ומה מצאת? מה הסקת? מה חידשת? מה שיכללת? כלום.
התפתלת, התלוננת, לא דיברת עם נשיא ארצות הברית, האשמת את כל העולם בחדלונך. כל העולם נגדנו. גילית את אמריקה... ואז, כשהבנת שדחקת עצמך לפינה, החלטת לעשות מעשה. מעשה. לא פחות ולא יותר.
בנימין נתניהו עושה מעשה. נשאת נאום בבר-אילן. עד היום אתה המום מכך שהעולם לא עצר מלכת בהצדעה שקיבלת את רעיון המדינה הפלשתינית. שבעים אחוזים מתושבי ישראל והעולם כולו מקבל את העיקרון הזה כבר שנים. ומאז נאומך, הצטרפת גם אתה. אל תבין אותי לא נכון, מדינה פלשתינית איננה משאת חיי, לא של מפלגתי ולא של הציבור הישראלי. אבל אנחנו מכירים במציאות שאתה משחית ימים ולילות, שבועות וחודשים להכחיש. ואז הרגע הגדול: הסכמת לשיחות קרבה, שאתה יודע - ומקווה - שלא יובילו לשום מקום. מה השלב הבא? אולי עוד תציע לכנס ועידת מדריד 2 ולהזמין את הפלשתינים לשיחות תחת דגל ירדני? אדוני, זו לא הדרך.
עכשיו יש אשם חדש, קודם כל העולם נגדנו, קדימה נגדנו, אובמה נגדנו. ועכשיו מאשימים את שר ההסברה. אתה הרי היית "מר הסברה". אפילו אתה יודע שכשיש מדיניות - אין צורך בהסברה, וכשאין מדיניות - גם ההסברה הטובה ביותר לא עוזרת.
הממשלה שלך פרצה את כל המוסכמות שאף ממשלה קודמת לא פרצה; אתה, "מנהיג חזק לעם חזק", הסרת את הסגר על עזה, הקפאת לראשונה את הבנייה בירושלים, הקפאת את הבנייה בגושי ההתיישבות, שחררת מחבלים מסוכנים שהיו על המשט הטורקי, וכעת הסכמת לתקדים המסוכן ולראשונה בישראל הכנסת משקיפים זרים לוועדת הבדיקה. באמת, מנהיג חזק. ראש הממשלה שהמציא את הנוסחה "יתנו-יקבלו" נתן ולא קיבל.
מדי כמה שבועות אתה ממציא נצחונות. "עמדתי מול לחץ אמריקני", "הבהרתי לעולם", "העמדנו את האו"ם על מקומו", "אובמה קיבל את עמדתנו בנושא ועדת החקירה". אלו אפילו לא נצחונות פירוס. אלו המצאות שלך.
אתה יודע מה כן יש? חשדנות עמוקה עם נשיא ארצות הברית, חוסר אמון מוחלט עם הפלשתינים, נתק בלתי נתפש עם
מלך ירדן עבדאללה. וירושלים? ירושלים אותה העלת על ראש שמחתך, ועטית על עצמך נוצות ושריון של מי שמגן עליה? ירושלים שאמרת שפרס יחלק אותה? אז פרס לא חילק אותה. גם לא רבין, לא שרון ולא אולמרט. נהפוך הוא, כולם בנו וחיזקו אותה. אתה אדוני ראש הממשלה, אתה מחלק את ירושלים, אתה ראש הממשלה הראשון שהקפיא את הבנייה בירושלים.
אך במקום להתמודד עם המציאות הזו, אתה מעדיף לחזור לעולם הווירטואלי שלך, מאמין למקהלה סביבך שמספרת לך שהקואליציה יציבה, שהכל בסדר, שאתה ניצחת. תתעורר אדוני, אתה לא ניצחת, ואתה לא מנצח. עברה כמעט שנה וחצי לכהונת ממשלתך ובינתיים כולנו מפסידים.
