יש בתל אביב שלושה רחובות סמוכים ומקבילים שלכאורה אינם נפגשים - שדרות רוטשילד בה החל מאהל המחאה החברתית, אחד העם - בו נמצאת הבורסה לני"ע ורחוב מונטיפיורי בו יושבת הרשות. שלושה רחובות סמוכים ומקבילים זה לזה בעיר אחת שלכאורה לא נפגשים. אבל רק לכאורה.
שלושת הרחובות משקפים בפרפראזה שלושה רבדים חשובים במשק הישראלי בכלל, ובשוק ההון בפרט. שלושתם מגלמים את השחקנים הפעילים בשוק, את הרגולטורים ואת הציבור.
נזכיר לעצמנו שרוטשילד, פעל למען המושבות הצעירות בארץ ישראל שנקלעו למשבר כלכלי חמור. אחד העם, טען שארץ-ישראל אינה מסוגלת לקלוט את המוני העם מן הגלות בשל התנאים הקשים ולכן נדרש חינוך מתאים. ומשה מונטיפיורי, שהחל דרכו בעסקי בורסה, ובגיל 40 פרש מעיסוקו זה, הקדיש זמנו לפעילות ציבורית שתכליתה להגנה על זכויות היהודים.
כל תקופה והמשבר שלה. כל תקופה ורוטשילד ואחד העם ומונטיפיורי שלה. והנה היום אנחנו בשלהי משבר שהחל ב-2008 ועדיין לא הסתיים. משבר האשראי העולמי הכתיב את הצעדים שנקטו ממשלות ורגולטורים בשוקי ההון. המצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה מדאיג. אי-אפשר להתעלם מן האפשרות של ההשפעה השלילית של הכלכלות הללו על ישראל. כך לדוגמא, ההערכה היא שאם לא תשתנה מדיניות החוב במדינות ה- G7, תוך 20 שנה יחס החוב לתוצר יהיה כפול מהיחס הקיים כיום ותוך 40 שנה יהיה פי-4. בחוב כזה, ההערכה היא שהדורות הבאים לא יוכלו לשאת בנטל שהדורות הנוכחיים מטילים עליהם והכלכלות המערביות תסבולנה. אנחנו עדים כבר היום לחדלות פרעון אפשרית של כמה מדינות באירופה. אי הוודאות לגבי העתיד באה לידי ביטוי במדדי הפחד בעולם. מדד הפחד בארה"ב בישראל הוא ברמה הגבוהה כמעט פי- 3 מהרמה המקובלת בתקופות רגיעה. וזה מעבר לסיכונים גיאופוליטיים.
ובישראל? המשבר לא חלף עדיין והוא מאיים עלינו. נכון, יחס החוב לתוצר הנוכחי הוא כ-76%. נכון, הכלכלה הישראלית יציבה יחסית בזכות מדיניות כלכלית שקולה של ריסון תקציבי, אבטלה נמוכה ולא פחות חשוב מגוון כלים מוניטריים ופיסקליים שלא קיים במדינות האחרות. נכון, המשבר אינו מתחיל כשהשערים צונחים ואינו מסתיים כשהם מזנקים. וגם נכון, הבורסה היא לא חזית הכל ואל לנו להיכנס לפאניקה. ולמרות זאת, המחאה ברוטשילד לא שככה, האיום הכלכלי מבית ומחוץ (בעיקר) מקבל ביטויו, בין השאר, בבורסה באחד העם, ובמונטיפיורי הרגולטור לא יכול לשבת בנחת וחייב להיערך לבאות.
על-רקע כל אלה, אמקד את דברי הקצרים באופן שבו רשות ני"ע רואה את הדברים. כאן אנו חוזרים שוב, ברשותכם, לחוט המשולש והבל-יינתק ציבור- שוק הון - רגולציה.
בנקודת הזמן הזו, אין לנו עדויות על גופים עסקיים עתירי הון במשק הישראלי שמצויים בסכנה ממשית של חדלות פרעון. זה נכון שיש חברות שעלולות להיקלע או נקלעו לקשיים, וייתכן שחלקן יתקשו לפרוע את מלוא התחייבויותיהם, אולם כרגע לא מדובר בתופעה שעשויה להוות סיכון סיסטמי למשק כולו.
לגבי רשות ני"ע, אני סבור כי ההתמודדות עם המשבר והשלכותיו מחייבת גישה פרו-אקטיבית נמרצת ותקיפה, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. אקטיביזם מתמיד, כזה המורגש כל השנה אבל רלוונטי יותר מתמיד בתקופת משבר. את הגישה הזו אנו מיישמים בחודשים האחרונים שוב ושוב, וזו הדרך בה נלך בשנים הבאות. המשמעות של גישה זו אינה רק שהרשות תנקוט פעולות יוזמות בנושאים שנראים לה כצו השעה, אלא תדרבן גם את הגורמים האחרים בשוק לאמץ גישה דומה, לפעול בזמן אמת ולא להמתין לשעת צרה ולהגיב על בעיות באיחור.
הגישה האקטיביסטית הזו מיועדת לפעול לעודד את כל הגופים המפוקחים שבאחריותנו:
במישור התאגידי - אנו נמשיך לבצע פעולות יזומות ולגלות מעורבות ככל שהדבר נדרש כדי להגביר את המהימנות ואת הרלוונטיות של הדיווחים שמוגשים על-ידי החברות הציבוריות ולהבטיח רמה נאותה של ממשל תאגידי. אנחנו עוקבים אחר החברות ודואגים לעדכן את הציבור בכל מידע שעשוי לעניין אותו לא רק בדיעבד אלא במידת האפשר מבעוד מועד. כך לדוגמא, דרישה שלנו מאחת החברות לפרסם תזרים מזומנים חזוי הבהירה את הערת העסק החי של החברה. עם הופעת סימני התחדשות המשבר, המלצנו גם לחברות אחזקה שאינן בקשיים לפרסם את תזרים המזומנים החזוי שלהן, במטרה להגביר את הוודאות הקיימת בשוק. אנו מקפידים על כך שעסקות עם בעלי שליטה יפורסמו בדיווח רציני ומפורט ושבשום נקודת זמן שבה מגיעה העסקה לצומת הכרעה הדורש את מעורבות הציבור, לא יהיה לו מחסור במידע רלוונטי. בין השאר, אנחנו נעמוד על כך, במסגרת הסמכויות שלנו, לא לאפשר לטכניקות חשבונאיות, להציג מצג לא נכון כדי למנוע חשיפה מוגברת של המשקיעים לסיכון.
במקביל, נפעל לשיתוף הציבור בעיצוב הרגולציה. כך לדוגמא, אתמול הודענו כי בכוונתנו לפעול לקיצור הדוחות ולהפחתת העומס בהם, ואף הזמנו את הציבור לסייע לנו ברעיונות משלו בכיוון זה. לתפיסתי, הרגולציה אינה מטרה אלא כלי. במקום שבו ניתן להפחית את הנטל הרגולטורי, אנחנו נשקול כיצד לעשות זאת ונשמח לשתף את הציבור.
נקודה חשובה נוספת נוגעת לאכיפה המנהלית. בימים אלה אנו משלימים את הכנת תשתית פעילותה של האכיפה המנהלית. בהקשר לכך, אציין שבעיניי אכיפה פנימית במסגרת האכיפה המנהלית היא סוג של אקטיביזם אכיפתי שתכליתו העיקרית היא הרתעה. לאחרונה פרסמנו את הקריטריונים להכרה מצידנו בתוכנית אכיפה פנימית. הקריטריונים האלה הם דוגמה לעידוד אקטיביזם מצד התאגידים. אם הם יאמצו מנגנון וולונטרי שמטרתו לאתר ולמנוע הפרות ועבירות ולוודא ציות של התאגיד ושל עובדיו בו לדיני ניירות ערך, כך נוכל להבטיח אכיפה פנים-תאגידית, הרתעה ונורמות ראויות בשוק ההון. תאגיד שיאמץ תוכנית אכיפה פנימית אפקטיבית, יזכה להקלות במישור האכיפה המנהלית, ונקודה זו אף תיזקף לזכותו במישור האכיפה הפלילית. בימים אלה, אנחנו גם משלימים מכרז לבחירת השופטים שייבחרו לכהן בוועדת האכיפה המנהלית. נציגים אלה יהיו בלתי תלויים ברשות ני"ע וייצרו חייץ בין מנגנון התביעה לבין מנגנון השפיטה של הוועדה. סמוך לאחר מכן הוועדה תפרסם את סדרי הדין לעבודתה, והאכיפה המנהלית תצא לדרך.
במישור המוסדי - לגופים המוסדיים המנהלים את כספנו תפקיד חשוב כשומרי סף להגנת עניינם של ציבור המשקיעים. בעניין זה, בקרוב בכוונתנו לפרסם עמדה לפיה על מנהל קרן לבצע תהליך אנליטי מסודר טרם קבלת ההחלטה על השקעות שמבצעת הקרן שבניהולו. גם זו דוגמה לכך שככל שהמשקיעים המוסדיים יהיו אקטיביים כך הצורך ביוזמות חקיקה והסדרה יפחת.
בעיניי, לגופים אלה יש חשיבות רבה מאוד בדיונים על הסדרי חוב ועל עסקות עם בעלי שליטה. אנחנו נפעל לכך שגופים מוסדיים המפוקחים על ידינו אלה יבחנו את ההחלטות המובאות להכרעתם ברצינות, יביעו עמדה, יפעלו לבדיקה רצינית ביותר של הסדרי חוב וישמשו כשומר סף מטעם הציבור בכל הנוגע להגנה על כספו. אני מניח שרבים זוכרים כמה מקרים שבהם הורינו לאחרונה לגופים הללו לדווח לנו כיצד פעלו בנושאים אלה. בהתאם לכך, אני מצפה שהמשקיעים המוסדיים יהיו אקטיביים בגיבוש הסדרי חוב הוגנים ויביאו בחשבון, בין היתר, קיומה של תספורת ואת מידת התרומה של בעלי השליטה בגיבוש ההסדר.
במישור של משקיעים מהציבור - אנחנו מתכוונים להרחיב את הזמינות של מקורות המימון לציבור, בין השאר, באמצעות סיוע במימון הגשת תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות, כאשר אנו סבורים כי ההליך מוצדק ויש בו תועלת לציבור המשקיעים. כמו-כן, בימים אלה - וזהו עוד חידוש שטרם פורסם - אנו מקדמים שינוי נוסף, שמטרתו לאפשר למשקיעים מהציבור להשפיע ישירות על המתרחש בתאגידים שבני"ע שלהם הם מחזיקים. בכוונתנו לפעול לכך שתוקם תשתית אינטרנטית שבאמצעותה יוכלו מחזיקי ניירות הערך מהציבור להצביע באסיפות כלליות ולממש בכך את זכויותיהם.
ומשפט אחרון לסיום. אני מאמין ברגולציה שקולה ומידתית שלוקחת בחשבון את עלות הרגולציה מול תועלתה. ובמאזן בין משמעת שוק לבין חקיקה אני מעדיף רשות חזקה עם פחות חקיקה ויותר אקטיביזם - של הרשות, של המשקיעים המוסדיים ושל שאר המשקיעים. זה הכיוון שאליו בכוונתי להוביל את הרשות בשנים הקרובות.
