התמודדות קשה ומייסרת

משפחות יקרות, באנו לכאן כדי למלא את הציווי שנטלנו על עצמנו לזכור את כולם. באנו לכן להתייצב לפני מצבות הדומם. כאן, במקום הזה ובבתי העלמין האחרים בארץ טמונים אלפי תמונות וזיכרונות, תבניות שלמות מנוף מולדתנו. כאן טמונים חלומות שנגדעו, חלומות שנגוזו. בימים אלו כמו בכל ימות השנה נעלה זיכרון יקירנו, נספר ונמלל גבורתם, נשזור בעטרת ניצחון כתר למורשתם. מאז יציאתנו מחומות העיר העתיקה בירושלים ותקומת האומה אנו מונים אלפי חיים שנגדעו, חיים שנקטפו על לא עוול בכפם. מי ימלל גבורות ישראל אותם מי ימנה? הכוהן הגדול בבית המקדש היו מונה כך: אחת ואחת אחת ושתיים אחת ושלוש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע אחת ועשרים ושתים אלף תשע מאות תשעים ושלושה חללי מערכות ישראל, בחירי סגולה. קדושים קדושים קדושים. אל ארך אפים שמך עשה חסד והמצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה לחללי מערכות ישראל. בעוד יומיים תצא מהכותל המערבי צפירת הדומיה המוכרת והמצמררת שתהדהד ברחבי הארץ לאורכה ולרוחבה ותעטוף אומה שלמה כמדי שנה ביגון וזיכרון של חללנו לובשי חול וחגור וכבדי נעליים שנפלו במערכות ישראל. כמדי שנה אנו נעמוד דומם, נזכור את מחיר הדמים הכבד המלווה את קיומינו כעם חופשי בארצנו. יתקדש על עמנו יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל. לכל נופל מקום של כבוד וזיכרון, לכל נופל מצבת אבן זהה ואחידה ומאחורי כל מצבה פרקי ילדות נעורים ובגרות שהיו ונשארו פרטיים לכל משפחה. היום הזה הוא קשה, קשה אף יותר עבור מי מאיתנו שיש לו קשר אישי לשכול. היום הזה נוגע בעצבינו החשופים ויותר מחשופים טריים. טריים משום שנראה כי השכול היא מנת חלקנו, היה והינו עד היום. משפחות יקרות, יקירכם מטובי בני ובנות מדינת ישראל נתנו כל שהיה להם לתת ואתם אלה שנושאים יום יום, שעה שעה בכאב נתינה זו. כאן, בבית הקברות הצבאי הר הרצל, כאן במקום הזה המהווה ספר ההיסטוריה הפתוח של מדינת ישראל המקפל בתוכו את כל הדרך משואה לתקומה טמונים חללי מערכות ישראל. הבוקר צעדו כאן אלפי ילדים בשביל המחבר את השואה לתקומה, ששים וארבע שנותיה של מדינת ישראל ומה שקדם להן מיוצגים כאן בין אבני השיש. במעמד מכובד זה ומתוך הציווי שנאמר לזכור את כולם, את כל נופלי מערכות ישראל, על הגבעה ההררית בצל אורני ירושלים, נפתח את מבצע הנחת הדגלון על קברו של החלל האחרון שנטמן בבית העלמין הר הרצל. כאן בהר הרצל, בבתי העלמין הצבאים ובחלקות הצבאיות בכל רחבי הארץ, בתום טקס מכובד זה יפסעו חרש לאיטן בן טורי האבן הצפופים, אחת אחר אחד עוצרים, מצדיעים, מניחים צרור פרחים על שם היקר החקוק באבן ונועצים את דגל האומה בחצי התורן, דגל שצבעיו כצבעה של הטלית וכמוה הוא מקפל בתוכו את ערכי העם היהודי. ולצידו של אותו דגל יוצמד סרט שחור שעליו מוטבעות באותיות קידוש לבנה אותיות ה"יזכור". "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו חללי מערכות ישראל". המילים הללו שמהדהדות באוזניי כולנו בטקסי האזכרה מקבלות עוצמה כה מהותית ביום קדוש זה. חלקת קברים או קבר בודד, קברי אלמונים או חלקת נעדרים, בקיבוץ או במושב, בעיר ובכפר, נפקוד כל קבר בו טמון חלל מערכות ישראל וננעץ בו את חותם הזיכרון שלנו לעולמי עד - את הדגלון. במעמד סמלי זה של נעיצת הדגלון על קברי חללי מערכות ישראל על-ידי ראש המטה הכללי רב אלוף בני גנץ וחללי משטרת ישראל על-ידי מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו מתחברת אומה שלמה לרגבי האדמה בה קבורים גיבורכם, גיבורנו שנפלו על קדושת אדמת ישראל. משפחות יקרות, החיים בצל היגון והאובדן מובילים לכך שגם המובן מאליו כרוך בהתמודדות קשה ומייסרת. עבור האם שאיבדה את בנה, עבור האב שחשך עליו עולמו, עבור הרעיה שבעלה לא ישוב עוד, עבור הילדים שלא יראו עוד את אביהם ועבור האחים שנותרו עם חלל כבד מנשוא - אין משמעות למילים שכן אין דבר יותר נורא מלאבד את היקר מכל. הערב הזה ובכל ימות השנה בראש מורם ובגאון, נישיר מבטנו אליכם, דמעתנו פוגשת בדמעתכם, גופנו חש כאבכם, נחבקכם באהבה ונעטפה בחום אל ליבנו אך יודעים אנו כי לא נצליח לכפר על תחושת העדר יקירכם, יקירנו. בשם משרד הביטחון, אגף משפחות והנצחה, נישא תפילה לבורא עולם - היושב במרומים, היום עם נעיצת הדגלון על קברם של החללים האחרונים הטמונים כאן על הר זיכרון הכה עוצמתי הזה דאג כי יהיו אלה החללים האחרונים, שמור נא על חיילי כוחות הביטחון שמור עליהם ועל אזרחי עמך ישראל. לכם בני המשפחות השכולות, אשר יום יום חשות את השכול הכואב המוחשי וחזק יותר מכל תחושה אחרת, לכם תפילתי כי יעלה "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותכם") תהילים קמ"ז מזור ואורכה לשברכם, ולא תוסיפו לדאבה עוד. יהי זכר הנופלים ברוך וחקוק בליבנו לדור דור.