באנו לשנות ובאנו לשנים

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עומדת כאן לפניכם לשאת את נאום הבכורה שלי בכנסת ישראל מתוך יראת כבוד, מתוך הוקרה והערכה מלאה למעמד ולכל השותפים הרבים במעגלי האין-סוף שהינם חלק מהדרך שהביאה אותי למעמד זה. אפתח בתפילת הדרך, אותה תפילה עתיקת יומין במסורת העם היהודי שנוהגים לומר בעת היציאה לדרך חדשה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתוליכנו לשלום, ותצעידנו לשלום, ותסמיכנו לשלום, ותדריכנו לשלום, ותגיענו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום, ותצילנו מכף כל אויב ואורב ולסטים וחיות רעות בדרך, ומכל מיני פורענויות המתרגשות לבוא לעולם, ותשלח ברכה בכל מעשה ידינו, ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעינך ובעיני כל רואינו, ותשמע קול תחנוננו, כי אל שומע תפילה ותחנון אתה. ברוך אתה ה' שומע תפילה". בראשית דברי אומר מלת תודה לאמי נחמה ולאבי דן היקרים, ולאחי הקטן אורי, שהתגייס בימים אלו לשירותו הצבאי. משפחתי היא בעצם מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית כולה: סבי מצד אמי, שמואל מליניאק, זיכרונו לברכה, וסבתי, אסתר מליניאק, תיבדל לחיים ארוכים, שחגגה השבוע 83, הם ניצולי שואה ועלו לישראל עם קום המדינה. סבי מצד אבי, אליהו בן משה, זיכרונו לברכה, וסבתי, ג'ילברט בן משה, תיבדל לחיים ארוכים, עלו לישראל במסע ארוך לאחר קום המדינה מתוניס והתיישבו בבאר-שבע. אני בתם ונכדתם של עולים, אנשי עבודה ובוני הארץ, אנשים שהאמינו בחזון המדינה לעם היהודי. אני מודה לדביר בעלי, שותפי לדרך, שבה אנו צועדים יחדיו ומגדלים את ארבעת ילדינו: עומר ורום, שחגגו בר-מצווה ובת-מצווה בשנה החולפת, עידן בן השלוש ונוגה, שנולדה לפני שמונה חודשים. הסיפור האישי שלי ושל משפחתי הוא סיפור חייהם של זוגות צעירים רבים במדינה - חלומות, אהבה, זוגיות, חתונה, ילדים, דירה, השכלה, פיתוח קריירה, חיי משפחה וקהילה, משכנתה, הלוואות וחובות. ומעל הכול השאלה הקיומית - מה צופן לנו העתיד? כל מה שעשיתי כל חיי מתחבר לרגע הזה, שבו משולבים ושזורים יחדיו שלושה מעגלים: מעגל המשפחה, הקריירה וההתנדבות. בהסתכלות על המציאות הישראלית במכלול גווניה ועושרה בחרתי לפני שנים להתמקד ולהתפתח מקצועית לקידום שלוש אוכלוסיות - בני-נוער, צעירים ונשים - אשר הפכו להיות דרכי ומעגלי עשייתי. את שני העשורים האחרונים הקדשתי לפיתוח, ניהול והקמה של מיזמים לבני-נוער ולצעירים בישראל, דרך ניידות "ילדי הלילה" של עמותת "עלם", תוכניות לקטינים מנוצלים מינית, ועד לעבודה ממוקדת עם בני-נוער עולים ובני-נוער מנהיגים. את העשור האחרון הקדשתי לפיתוח מיזם "מרכזי הצעירים", הפועל כיום ב-50 רשויות מקומיות ונותן מענה ליותר מ-150,000 צעירים. הצעירים בישראל הפכו להיות הדגל שאני נושאת. "מרכזי הצעירים" הם כיום הפלטפורמה המרכזית והמובילה ביותר לקידום יוזמות וחלומות של צעירים בשלטון המקומי ופלטפורמה מרכזית לשינוי חברתי מתוך שותפות מתקדמת רב-מגזרית של חברה ממשלתית וחברה אזרחית מעורבת, המחברת יחדיו את משרדי הממשלה, השלטון המקומי, המגזר השלישי והמגזר העסקי. בישראל חיים כ-2 מיליון צעירים בגילי 18-35. כשליש מדורשי העבודה במשק הם צעירים. כמעט כל צעיר עסוק במציאת פתרון דיור הולם. תעסוקה ודיור מהווים בסיס לביטחון כלכלי, לזוגיות, למשפחה, להבאת ילדים לעולם, בסיס לחיים חברתיים, למקום מבטחים ולתקווה. אנו, כמשרתי ציבור, מחויבים לפעול על-מנת לייצר ביטחון כלכלי, חברתי ותעסוקתי; מחויבים לפעול לחיזוק התשתיות ולחיזוק ההון האנושי. אני מאמינה כי עשייה מדויקת ומקצועית למען הנוער והצעירים תוביל לשוויון, לצמצום פערים כלכליים, ותאפשר קידמה לקראת חברה אזרחית, שוויונית וצודקת. לכן הפעולה הראשונה שלי כחברת כנסת הייתה הקמת "השדולה למען הצעירים בישראל" ו"השדולה למען הנוער בשלטון המקומי". אני מזמינה אתכם, חברי חברי הכנסת, להצטרף ולקחת חלק בשדולות. לצד העשייה המקצועית בחרתי בדרך של מעורבות קהילתית בשני רבדים: מעמד האישה והשלטון המקומי. כחברת מועצת העיר הוד-השרון עמדתי בראש סיעה חברתית חינוכית בעיר ופעלתי לקידום נשים לעמדות מפתח והשפעה ולמוקדי קבלת ההחלטות. פעלתי שנים רבות מתוך אמונה על-מנת לחזק את מעמדן האישי, החברתי והכלכלי של נשים. אנו נמצאים בפתחו של חודש אדר, שבו אנו מעלים על נס את מקומה של האישה בחברה הישראלית. מימי אסתר המלכה ודבורה הנביאה, מימי חנה סנש ושותפתה לדרך, שוריקה ברוורמן, שהייתה ממקימות חיל הנשים בצה"ל, והלכה לעולמה בשיבה טובה השבוע. אנו רואים את כוחן של הנשים, את עוצמתן ותושייתן ברגעי משבר ורגעי קושי לאומיים. בדרכן נשים תורמות באופן משמעותי לבניית המדינה ולקידומה בתחומי המדע, המשפט, החינוך, הביטחון, הבריאות, החקלאות, קליטת העלייה, ובעצם בכל תחום אפשרי. הנתונים מראים שמאז קום המדינה לא גדל במידה ניכרת שיעורן של נשים הנושאות בתפקידים ניהוליים בעולם הציבורי בישראל, וייצוגן בתפקידים בכירים בכנסת ובמפלגות, ברשויות המקומיות, בשירות המדינה, באוניברסיטאות ובעולם העסקים עדיין נמוך: בכנסת התשע-עשרה רק 27 נשים יכהנו כחברות כנסת; בחמש מפלגות כלל אין נשים ברשימה, ובחלקן לנשים בכלל אין זכות להתמודד כשוות בין שווים; רק חמש נשים הן ראשות עיר מתוך 256 רשויות; רק 350 נשים מכהנות כחברות מועצת עיר מתוך כ-3,000 חברי מועצת עיר, ובשליש מכלל הרשויות המקומיות בישראל נשים לא מכהנות כלל. זה נתון מדהים. בנוסף, ועל-אף המודעות הציבורית הגוברת לנושא מעמד האישה, אירועי אלימות נגד נשים הנם תופעה שכיחה וחמורה. כ-200,000 נשים בישראל חיות כיום בפחד ובטרור, מאוימות בתוך ביתן. כמנהיגים, כמחוקקים, כנבחרי ציבור, אסור לנו להישאר אדישים. החברה שלנו אינה יכולה להכיל תופעות של יחס משפיל ומפלה לנשים. אין כל דרך להשלים ולעבור לסדר-היום מול הדרת נשים, בכל תחום בחיינו, בחברה שלנו. אני מתחייבת לפעול בנחישות למען מעמדן של נשים בישראל בחקיקה ובאכיפה ולהקדיש ממרצי וזמני לטפל בנושא חשוב זה. כבוד היושב-ראש, מכובדי, נולדתי בחורף שנת 1973. כשנולדתי הארץ הייתה פצועה ועצובה. גדלתי באווירה שהשלום בדרך, שהכול עומד להשתנות: הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום. ב-1995 עבורי הכול השתנה; הדרך אבדה. תחושתי הייתה שהמדינה שלי הולכת לאיבוד - השלום נעצר, החלום התפוגג. הרגשתי שאין עתיד. 2013 - העתיד כאן. גאה להיות שותפה לסיעת "יש עתיד", המונה 19 חברות וחברי כנסת חדשים, חבר אחד חדש עבור כל כנסת שהייתה לנו מאז קום המדינה. יודעת אני שמחכים לנו ימים טובים וימים טובים פחות. ניצבים לפנינו אתגרים לא פשוטים. אני ניצבת מולכם בענווה נוכח המשימה המחכה לנו, חלק מנבחרת שבאה לשנות, מסיעה של חברים שבאו לפעול למען חברה שוויונית וצודקת יותר, שתקדם עשייה מתוך מנהיגות, ערכים ואחריות חברתית, למען העתיד שלנו ולמען עתיד ילדינו. באנו לשנות ובאנו לשנים, כי הבטחות צריך לקיים. פסיפס ישראלי שלם ממלא אותי ויוצר את מי שאני - אימא, אישה צעירה, עובדת סוציאלית, אשת חינוך, נושאת בנטל, חלק ממעמד הביניים של מדינת ישראל, מרגישה שייכת, בת בית, ישראלית, יהודייה, דור שלישי לניצולי שואה ולעולים מצפון אפריקה; חשה את העוצמות, את הפחד, את כובד האחריות ואת התקווה והאופטימיות. תפילת הדרך הפרטית שלי מונעת מתוך אמונה בעתיד ואמונה שהשלום יגיע. אני פועלת ואפעל מתוך האור, ולא מתוך הפחד, גאה להיות חלק מהעם היהודי ומאמינה בעתיד החברה הישראלית. אני מתחייבת כאן והיום לעשות ככל יכולתי על-מנת למלא שליחות זאת בדרך נאמנה לציבור ולהצדיק את האמון שניתן לנו. אסיים במילותיו של דוד בן-גוריון מימי הקמת המדינה, המלוות אותי שנים רבות בדרכי: ידעתי שזה לא קל ולא פשוט ומי שרודף אחרי הקלות אל ילך בדרך זאת. אבל מי שיש לו אלוהים בליבו ומרגיש צורך ויכולת להשתתף במעשה בראשית, זאת הדרך. ברכת דרך צלחה לכולנו, תודה.