אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה,
"אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להיאמר במדינה רגילה, שאינה עולה על ערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה. מה שאין כאן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהווייתה התוכן האידיאלי היותר עליון, שהוא באמת, האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר. ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כיסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון".
דברים נפלאים המרוממים אלו נאמרו על-ידי הרב הראשי הראשון לישראל, הרב הגאון, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, בספרו "אורות ישראל", שנים רבות לפני הקמת מדינת ישראל. דברים אלו קובעים לנו את מעמדה הרוחני המיוחד של מדינתנו. ברוך השם, זכיתי ללמוד חמש שנים בישיבת "מרכז הרב" שאותה הקים הרב קוק. מדינת ישראל אינה ככל המדינות אשר בעיקר נועדו להיות מקום נוח לתושביהן. למדינתנו יש יעוד אידיאלי גדול - להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש המהווה אור לגויים ויסוד כיסא ה' בעולם. ומכך צומחת האחריות החברתית והלאומית של כולנו.
בשטף החיים הרגיל - ובמיוחד בזמן בחירות - מתחדדות העמדות בין הקבוצות השונות בעם. מוטחות האשמות אחד כלפי השני, ולצערנו, מובלטים הדברים השליליים בעמנו ובמדינתנו. אך אל לנו לשכוח את הטוב והחיובי שבה. מעתה, עלינו להשתדל להיות ענייניים, להביט קדימה, ולפעול למען האינטרס הלאומי והפרטי של אזרחי המדינה. 2,000 שנה חלמנו על מדינה משלנו. בשנות הגלות הארוכות, בפרעות, ובגזרות הקשות שסבל עמנו, וגם בשואה האיומה, המשכנו לחלום על ארצנו. ברוך ה', זכינו לממש את חלומם של כל אלו שעונו, עלו על המוקד, ומתו על קידוש השם.
בית זה שאנו יושבים בו כעת הוא סמל ומופת לתקומת עם ישראל בארצו ולתחייתו, והגשמת חזון הנביאים בדורנו. שם המקום, "כנסת ישראל", נגזר מן הכנסת הגדולה שהנהיגה את עם ישראל מלשכת הגזית בתקופת בית המקדש השני, וקבעה חוקים ותקנות לעם ישראל. שמעון הצדיק, שהיה משיירי אותה כנסת התורה, קבע בדבריו את שלושת הדברים שעליהם העולם עומד - התורה, העבודה וגמילות חסדים.
ללא התורה אין כלום לעם ישראל והוא כגוף ללא נשמה. עם ישראל שואב את זכותו ההיסטורית על ארצו מהתורה הקדושה. חשוב לנו לומר זאת בקול רם ונישא, במיוחד בימים אלה בהם נשמעות טענות על גדיעת קרן התורה כביכול. אני מאמין כי יש לשמור על זכותם של לומדי התורה להגות בו יומם ולילה, כמו שכתוב בירמיהו: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות
שמים וארץ לא שמתי".
עם זאת, אל לנו לשכוח את היסוד השני עליו העולם עומד, העבודה. רק בשבוע שעבר בתפילת ראש חודש קראנו במזמור ק"ד בתהילים את סדר העולם לפי דוד המלך: "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב". יש להדגיש כי אין ביציאה לעבודה כדי לפגום בתלמוד התורה, להפך, "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון". כמו שיש להגן על לומדי התורה יש לכוון את אלו שאינם נושאים בעול התורה לשאת בעול הפרנסה ובעול הצבא. אני אומר את הדברים כמי ששילב לימוד תורה ושירות בצה"ל ואף בני וחתני משלבים לימוד תורה ושירות בצה"ל.
הדבר השלישי העומד ביסודו של העולם הוא גמילות חסדים. מחובתנו כחברי כנסת וכמייצגי העם להיות רגישים לסבלו, לצורכם ולבעיותיו הכלכליות ולעשות ככל אשר לאל ידינו לעזור לסייע לכל נצרך. זה הוא תפקידנו ולשם כך נבחרנו.
עם הקמתה של המדינה, שהיא לדעתי "ראשית צמיחת גאולתנו", ראינו את התחדשות עם ישראל בארצו, קיבוץ הגלויות ושיתוף הפעולה בין כל חלקי העם לשם הקמת מדינתו. למרות שלכאורה הקמת מדינה כרוכה רק בפעולות גשמיות רבות, למעשה לא היה זה מעשה חול אנושי רגיל, שכן הופעת העצמאות הישראלית היא גילוי שכינת השם בעולם ואחד הנסים הגדולים שקרו לעם היהודי במאות השנים האחרונות.
יודע אני כי טרם הגענו להגשמה מלאה של חזון הרב קוק זצ"ל. אנו עסוקים עדיין בתיקון חיי היומיום וקשייהם, בטיפול הכרחי בנושאים חברתיים, בשיפור החיים של בני המעמדות השונים, בהבטחת השוויון לכל אזרחי המדינה, בביטול הפערים בין המרכז לפריפריה, בנושאים ביטחוניים כבדים וחמורים ובנושאים מוסריים וחינוכיים. עדיין המלאכה מרובה לפנינו כדי שנהיה לפחות חברת אחריות גדולה וצודקת. אבל אסור לנו לאבד את החזון האידיאלי. אם נדע להתרומם מהשגרה ולכוון דעתנו ומעשנו אליו, אזי נתקדם מאוד ונתעלה להגשמתו. כאן בכנסת, ביכולתו כחברי כנסת לתרגם את האידיאל לידי מעשה.
ברשותכם, אמנה מספר נושאים שברצוני לעסוק בהם ולקדמם, אם ירצה השם. נושא אחד הוא המשפחה בחברה הישראלית כאבן היסוד לבניית העם. לשם כך אפעל למציאת פתרונות במסגרת ההלכה בענייני נישואים וגירושים, חיזוקו של התא המשפחתי, העמדת טובתם של הילדים ראשית כל ולפני הכול, גם בשעות הקשות, הסדרי ראייה ומשמורת. כך פעלתי בתקופת כהונתי כמנהל בתי הדין הרבניים להצלתן של אלפי נשים עגונות ומסורבות גט וכך אפעל, בעזרת השם, בעתיד.
הנגשת שירותי הדת לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל הוא נושא נוסף, בין היתר הקלה בתהליך המינהלי של רישום הנישואים והגיור, פתיחת האפשרות לגייר כהלכה כל אדם שנמצא במדינת ישראל ומעוניין להיכנס לעם היהודי, בין אם הוא תושב המדינה או אזרח מדינה אחרת. פעולות אלו נועדו לחזק את מעמדה של תורת ישראל והמסורת היהודית ככאלה ששייכות לכולם ולכל אחד מאיתנו.
נושא שלישי הוא חיזוק תודעת זכותנו על הארץ וההתיישבות בה. זכיתי להיות ממקימי היישוב חיספין שבגולן, שהוקם סמוך למקומו של היישוב היהודי הקדום חיספיא המוזכר בתלמוד, וממתיישבי היישוב בת-אל. בעזרת השם אפעל להסדרת היישובים שעדיין לא הוסדרו בהתאם לכללים שנקבעו על-ידי ועדת השופט
אדמונד לוי ולהרחבת ההתיישבות בכל מרחבי ארצנו.
אדוני היושב-ראש, היום, לפני 59 שנים, בח' באדר התשי"ד, עלה בסערה השמימה חייל אלמוני עד אז, נתן אלבז. נתן, שעסק בפירוק רימונים, הטיל עצמו על רימון שנצרתו נשלפה כדי להציל את חבריו במחנה. הוא עלה ממרוקו בגפו כחייל בודד וגם בחופשות היה נשאר במחנה כיוון שלא היה לו לאן ללכת. חבריו סיפרו שלמרות בדידותו שמר תורה ומצוות גם במסגרת הצבא. אני נרגש לספר לכם שביום בו נתן אלבז, זיכרונו לברכה, שעלה השמימה נולדתי אני במרוקו. שנתיים לאחר מכן עליתי לארץ עם הורי ואחי הצעיר, התגוררנו בבאר-שבע, בשכנות למחנה נתן, שנקרא על שמו של נתן אלבז. הערבות הדדית ומסירות הנפש של נתן מתחברת דרך מסירות הנפש של בני העם היודי בכל הדורות עד למסירות הנפש שהתגלתה על-ידי רועי קליין, השם ינקום דמו, במלחמת לבנון השנייה.
חברות וחברי הכנסת, אני מזכיר לעצמי ולכולנו כי לא שררה אנו מבקשים, לא
כבוד אנו מחפשים, אלא כולנו שליחי הציבור, משרתיו ונציגיו. אנחנו נמצאים היום בכנסת מכוח האמון שנתן בנו הציבור ולא מכוח עצמנו. אסיים בתקווה לעתיד שיחד אתכם הכנסת ה-19 תיזכר ככזו שבה ראו נבחרי הציבור את מעלת חבריהם ולא חסרונם, כמי שהפכו את מטבע הלשון הנהדר הזה למציאות. אני מקווה שכולנו נוכל להתחבר כאן כפי שעשו אבות אבותינו במעמד הר סיני, כאיש אחד בלב אחד. נזכור שזכינו להיבחר על-מנת לשרת את עם הקודש בארץ הקודש, להמשיך את שרשרת הדורות כאומה בארצה ולא כיחידים, ולשים לנגד עינינו תמיד את האידיאל של המדינה היהודית שהיא יסוד כיסא השם בעולם.
