בסמאללה אלרחמאן אלרחים, מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת,
אני בן למשפחה ברוכת ילדים שהתגוררה ביישוב בלתי-מוכר, כמו הרבה משפחות, בתל-אלמלח.
בהיותי בן 11 חוויתי עם אלפי ילדים ערבים בדואים את סבל הפינוי, כאשר הממשלה דאז פינתה את משפחותינו מתל-אלמלח ליישובי קבע, תוך התפארות והצגת מעבר זה כאמצעי שיקדם את ערביי הנגב. אך למרבה הצער מעבר זה לא תרם, כפי שהובטח, לקידום התושבים: רמת החינוך המשיכה להיות ירודה, תשתיות רעועות, פשיעה ועוני לצד היעדר תקציבים ותכנון נאות. מה עוד שהמדינה לא עמדה בהתחייבויותיה לתושבים המפונים, וכך נהגו ממשלות ישראל לדורותיהן במדיניות נישול האדמות והריסת הבתים, עקירת יישובים והשמדת יבולים חקלאיים של הבדואים, כפי שאירע היום בשעות הבוקר המוקדמות.
ההוכחה לכך - תוכנית המיועדת להסדרת ההתיישבות לערביי הנגב, שכבוד השר בגין הגיש במחטף לממשלה שמסתיימת כהונתה ושהשר בגין מכנה אותה: תוכנית טובה לערבים הבדואים. ואני אומר לשר בגין: תוכנית זו היא תוכנית הרסנית ומסוכנת לבדואים, והבדואים לא מקבלים אותה.
מכובדי יושב-ראש הכנסת, חברי וחברותי חברי הכנסת, מדיניות הריסת הבתים הפכה למחזה רגיל ביישובים הערביים הבדואיים בנגב. לא רק בתים הרוסים משאירים אחריהם הטרקטורים של המדינה ושל משרד הפנים, אלא הם משאירים מאחוריהם משפחות הרוסות. מראות ההרס, זעקות השבר של האימהות, עיניהם הרועשות ודמעותיהם של הילדים המפוחדים והמבוהלים - למען אלה, למען הילדים, למען האימהות, למען הנכים שנזרקים ברחובות אחרי ההריסות, אני כאן.
אני כאן בשמם ולמענם של התושבים הערבים הבדואים שאין להם תשתיות מים, חשמל, כבישים, תשתיות ביוב, מערכת בריאות נגישה, מערכת חינוך נגישה, אין גנים חוץ מפחונים כקורת גג. ההזנחה הזאת גורמת לשנאה ותסכול, מכובדי היושב-ראש, לכן ההכרה ביישובים הבלתי-מוכרים ובבעלותם של התושבים על אדמותיהם ושיתופם בתוכניות הפיתוח והפסקת מדיניות הקיפוח וההזנחה, הפסקת הריסת הבתים, הם הפתרון היחידי לפיתוח הנגב. אנחנו חלק אינטגרלי מהנגב, ולא יהיה פיתוח ושגשוג בנגב בלי שיתוף הערבים הבדואים.
גורלם של הערבים הבדואים בנגב אינו שונה מזה של תושבי המדינה הערבים בצפון או במרכז. אלה נאנקים תחת מדיניות שמטרתה אחת: להקטין את שטחי היישובים הערביים ולמנוע אופקי התיישבות עתידיים, כאשר בו-בזמן מאושרים ומוקמים יישובים יהודיים בקרבתם, ולא פעם על אדמות שהופקעו מתושבי אותו יישוב, כולל חוות יחיד.
מכובדי היושב-ראש, על המדינה לטפל בתוכניות הנרקבות במרתפי משרד הפנים להרחבת שטחי השיפוט של היישובים הערביים ולאפשר הקמת אזורי תעשיה ומסחר, להקים יישובים חדשים לזוגות הצעירים הערביים ולאפשר לנו לבנות ולהתפתח. כך צפוי ממדינה דמוקרטית.
אין חולק כי המיעוט הערבי בארץ סובל מאי-שוויון, גזענות ואפליה, בין אם זה בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. מה עוד שאנו רואים עד עצם היום הזה מבנים יבילים מוצבים ליד בניין מודרני של בית-ספר. ילדינו נאלצים להמשיך את דרכם האקדמית מחוץ לגבולות בגלל חסמי הקבלה לאוניברסיטאות בארץ. הזנחת הטיפול בבעיות הקיימות בחינוך היא הגורם העיקרי לתופעת האלימות ששוררת בחברה הערבית וגורמת לסבל רב לכל מרכיבי האוכלוסיה.
בשנים האחרונות חוקקו חוקים גזעניים אשר גרמו וסללו דרך בפני רדיפת החברה הערבית, רדיפה אשר שללה זכויות אזרחיות, שכללו בין היתר סיכול כל ניסיון של איחוד משפחות, ובכך נעקרו ילדים מחיק אימהותיהם, דבר שנוגד את כל יסודות הדמוקרטיה וכל טעם אנושי.
חברי הכנסת, אני מצפה מחברי הכנסת החדשים, וגם מהוותיקים, לעשות הכול כדי לשמור על הדמוקרטיה וזכות המיעוט - כי חובתו של הרוב היא לדאוג למיעוט ולא לפגוע בו - ומזכיר לכולם כי עם שעבר שואה חייב להיות מונחה על-ידי צדק אמיתי, אהבה ושלום.
אני אסיים את דברי בפסוק מהקוראן:
[נושא דברים בשפה הערבית]
אני אתרגם: הו, בני-אדם, בראנוכם מזוג אחד - זכר ונקבה - ועשינוכם אומות ושבטים כדי שתכירו אחד את השני, כן הירא אללה ביותר הוא היותר נשגב בעיניו. תודה רבה.
