למדינת ישראל מערכת חינוך מפוארת, שבבסיסה גננות מורים ומנהלים, שהצעידה חברה צעירה להישגים מרשימים. אולם ילדי ישראל ומדינת ישראל, ראויים ליותר.
חינוך זה הכלי לשינוי המציאות, חינוך הוא המקום בו כולנו מעצבים וצופים פני עתיד.
אני יודע שהורים וילדים שצופים בנו, רואים במערכת החינוך את המפתח לעתיד. חובתנו לעשות הכול כדי שהמערכת תאפשר מתן ביטוי למאוויים ולחלומות של אזרחי המדינה כולה.
מערכת החינוך היא הקטר של מדינת ישראל. מערכת החינוך על כל חלקיה היא מנוע הצמיחה, עמוד השדרה של חברה, והגורם המרכזי להבטחת פריחה תרבותית, וצמיחה כלכלית.
היום אנו יוצאים לדרך חדשה, "ישראל עולה כיתה".
המאה ה - 21 מציבה בפנינו אתגרים שמחייבים שינוי עמוק במבנה, בצורה ובמטרות הלמידה.
1. ה'שליטה' על מקורות הידע הפכה לנחלת ההמונים.
2. למידה המותאמת למאה ה - 21 רואה בפיתוח חשיבה יצירתית, מעמיקה וביקורתית, פיתוח סקרנות, יכולת מיון של הידע וסינתזה שלו, ככלי העבודה המרכזיים של הבוגר.
לצד זה, עלינו להתייחס לדגשים חדשים - ישנים בשדה החינוך:
א. על הלמידה להיות רלוונטית לעולם הלומד
ב. הלומד מבקש חיים של פשר ומשמעות.
ג. בית הספר בכלל וחווית הלמידה בפרט אמורים להשפיע על אורחות חייו של הבוגר ומניעים אותו ללקיחת אחריות, לפעולה אקטיבית ולשינוי החברה.
כל אלה מובילים לשינוי במעמד המורה, התלמיד והדיאלוג שבניהם.
במידה רבה בית הספר במתכונתו הנוכחית לא מכין את התלמיד לעולם החדש. מדוע?
1. הלמידה מתמקדת בעיקר בשינון.
2. היא מתמקדת בסגנון מדידה שבוחן את הידע ולא כישורים ומיומנויות.
3. מבנה הלימודים לא מותיר מקום ראוי לשיח משמעותי בין מורה לתלמיד.
4. לא עוסקים מספיק בחינוך לערכים ובמחויבות קהילתית.
כתוצאה מכך:
א. תפיסת הלמידה הנוכחית מונעת מחלק מהתלמידים לממש את עצמם, להביא לידי ביטוי את ייחודיותם.
ב. תפיסת הלמידה הנוכחית מעכבת את ישראל מלהתקדם בדירוג העולמי ומציבה את תלמידי ישראל במקומות נמוכים.
ג. התוצאות מאכזבות מפני שהן משפיעות גם על רמת והיקף התלמידים המצטיינים!!! פגיעה במצוינות מסכנת את מעמדה וחוסנה של ישראל בעולם תחרותי וגלובלי.
ד. חל שינוי במעמד המורה כגיבור תרבות השותף לעיצוב הזהות בישראל.
ה. מערכת החינוך הנוכחית מגדילה פערים ומנציחה את מעמדם המוחלש של מגזרים וקהילות שלא זכו להגיע לקדמת הבמה.
המסקנה: ישראל עולה כיתה עוברים ללמידה משמעותית.
אנו עולים כיתה מפני שילדי ישראל קוראים לשינוי ולהתאמה.
ישראל עולה כיתה. זה מה שעשו מערכות חינוך מצליחות בעולם.
זה תהליך תרבותי, פדגוגי וארגוני ארוך טווח. שינויים עמוקים לא יכולים להיעשות באבחת חרב, בכוחנות.
אנו נשתדל להבטיח את רציפותה של התוכנית באמצעות עוגנים רבים.
אנחנו לוקחים אחריות. בעיקר מפני שמשנות ה - 70 וועדות מקצועיות וציבוריות רבות הצביעו על הכיוון. החלטנו לאזור אומץ, לצעוד צעד קדימה, מפני שזו השעה. אנחנו מאמינים. מאמינים במנהלים, מאמינים במורים ומאמינים בתלמידים. אנחנו מאמינים במערכת, בבשלות שלה לקדם שינוי. אנחנו יודעים כי צברנו ניסיון בארץ ובעולם. חשוב שתדעו שאנחנו זהירים, בוחנים, לומדים ומתייעצים. אנחנו יודעים לשלב בין חזון למעש תוך תמהיל נכון בין ביטחון לחשש, בין נחישות לזהירות, בין עמדה בהירה לענווה והקשבה.
אני מבקש להציג בתמצית את עקרונות השינוי:
1. אמון, העצמת המורים, המנהלים והקהילות. הרחבה של הניהול העצמי לכלל בתי הספר בישראל.
2. קיום רצף פדגוגי מהגן ועד אקדמיה.
3. שינוי בתרבות המדידה ולביטויה תוך התייחסות למגוון רחב של אינטליגנציות.
4. מדידה שלא משתלטת על הלמידה, מדידה שלא משדרת חוסר אמון. מדידה שמעצימה את בית הספר והמורים.
5. התאמת טכנולוגית החינוך למאה ה -21.
6. חינוך, חינוך, חינוך
נפנה יותר זמן ונאפשר ליווי אישי ושיח מעמיק בין מורה לתלמיד. למידה משמעותית הופכת את המורה למחנך משמעותי המהווה גורם מרכזי בגיבוש ועיצוב הזהות.
בתי הספר יעמיקו את העיסוק בחינוך למידות מתוקנות ובחינוך לערכים.
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתחמק מעיסוק בשאלות של זהות ושורשים. צריך להפסיק לפחד מלדבר על חינוך וערכים. חברה דמוקרטית ופלורליסטית שיש בה כבוד לריבוי דעות מחויבת לשיח ערכי.
7. מצוינות, מצוינות, מצוינות.
למידה משמעותית נועדה לפתח מצוינות. לסייע לכל צעיר לגלות את תחומי החוזק שלו, לאפשר לו למצות את יכולותיו. מטרת התוכנית היא לא להקל כי אם לאתגר את התלמיד. היא מאפשרת לו להתמקד, להצטיין, לגלות תחומי עניין, לפתח סקרנות.
מצוינות היא ערך, מצוינות היא צורך. לצערי פגענו בקדושת המצוינות. מצוינות הפכה לציון, היא נשענת על מדידה אחידה במקום על יזמות, חשיבה פורצת דרך וביטוי אישי של הלומד.
מצוינות היא עוד כלי לחיים של משמעות.
השינוי לא יתרחש בלי שינוי במבנה ובכמות בחינות הבגרות.
בחינות הבגרות הן 'הסמן התרבותי' של הלמידה בישראל. מדינה שיש בה כיום כ - 430 טפסים, מדינה המשקיעה כ - 340 מיליון שקל במימון האופרציה של בחינות הבגרות, מדינה הגורסת בכל שנה טפסים בשווי של כ - 10 מש"ח הופכת את המדידה לאלוהי הלמידה. מדידה חשובה, אבל שהיא בשירות הלמידה. מדידה חשובה כדי לקבל תמונת מצב נכונה של המערכת, תמונה שמסייעת לאיתור מוקדי חולשה ואזורים של חוזקה. אבל גם למדידה יש מידה, ויש להתאים אותה למקום ולזמן.
מלכתחילה חשבתי שיש לצמצם את הבחינות בצורה דראסטית כבר עתה. בחינות הבגרות הפכו במידה רבה "לעגל הזהב" של מערכת החינוך. הן מכוונות את תכני, תורת ואופן הלמידה. הן יוצרות למידה לא מעמיקה, מפתחות תרבות של תקצירים, תרבות של מיקודים, ושאר מושגים שצמחו, כדי לשרת את חזון "אחוז הזכאים". צמצום מספר הבחינות ימקד את הלמידה, יגדיל את המצוינות ויאפשר למידה בית ספרית שיש בה ביטוי נרחב לרב תרבותיות ולמיצוי של כישורים אישיים.
אנו זקוקים לתקופת הערכות כדי להתאים את תכני הלימוד וכדי להכשיר את המורים להערכה חלופית מגוונת ומקיפה.
כיוון שנערכנו למהלך ארוך טווח ומשמעותי בחרתי לפעול בשתי פעימות. הפעימה הראשונה, תסמן את החזון, תתווה דרך, תעורר את השיח, תצמצם את מועדי הבחינות, באופן ניכר את מספר הבחינות לתלמיד, תחייב בעשיה קהילתית לכל אורך התיכון. היא מתחילה עכשיו. היא תורגש בכל מערכת החינוך, בכל שלבי הגיל כבר בשנת הלימודים הקרובה. יחד, מתחילים לשנות כיוון, לחולל תרבות חדשה.
בפעימה השנייה, נמשיך לצמצם את היקף הבחינות תוך ניהול שיח משותף עם כל השותפים במהלך מתוך מהלך של הסכמה, נרחיב את ביטוי ההערכה החלופית, ועוד.
נעודד מצוינות מפני שנביא שינוי בתנאי הקבלה להשכלה הגבוהה. בהסכמה עם וועד ראשי האוניברסיטאות החלטנו שמעתה כל תלמיד יזדקק או לתעודת בגרות או לבחינה פסיכומטרית כדי להתקבל להשכלה הגבוהה. וועדה משותפת תמשיך לדון בפרטים, בהתאמה בין התעודה לפקולטות השונות. בוגרי התוכנית החדשה שישקיעו, שיצטיינו בלימודיהם בתיכון, יוכלו להצטרף להשכלה הגבוהה ללא תחנה נוספת. זה יחייב אותנו להקפיד יותר על רמת הבחינות ואיכותן, על שמירה על טוהר הבחינות וכולנו שמחים על כך, כמהים לכך.
תוכנית "ישראל עולה כיתה - עוברים ללמידה משמעותית" גובשה בעזרת מאות שותפים. זו שותפות רחבה הכוללת את ראשי ההשכלה הגבוהה, מומחי חינוך, מנהלים ומורים. נפגשנו עם מומחים ואנשי שטח, סיירנו בבתי ספר, התעמקנו בדוחות מהארץ והעולם.
שיתוף ומעגלי שיח הם האסטרטגיה של התוכנית. שיח חינוכי מעצים ואמון במנהיגי חינוך, הם ביטוי עמוק לשינוי חברתי כולל עליו אנחנו מדברים.
רק תתבוננו על היושבים כאן: נציגי ההשכלה הגבוהה, השלטון המקומי, ארגוני המורים, מנהלים, נציגים של הרשתות הורים וכמובן התלמידים. זו השפה התרבותית באמצעותה אני מבקש לעלות כיתה.
זהו עוד שלב בתוכנית מקיפה וכוללת לצמיחת החינוך בישראל. יחד, נמשיך להוביל להעמקת איכות החינוך בישראל, לחיזוק החינוך הציבורי ולצמצום פערים ושוויון הזדמנויות לכל תלמיד בישראל.
הורים ותלמידים יקרים,
התוכנית הזו נועדה בשבילכם. היא נועדה להרחיב את הידע שלכם, לעורר בכם השראה ולדרוש מכם לעשות הכל כדי שמדינת ישראל תהפוך לחברת המופת עליה כולנו חולמים.
תודות... לא ניתן להגיע לכך ללא שותפים רבים, היא מכריחה שותפות רבה ביני לבין שר האוצר
יאיר לפיד. תודה לכל אנשי משרד החינוך על העבודה וההשקעה הגדולה, יש כאן ממש 9 ירחי לידה. יש כאן תינוק שצריכים לגדל. יש לנו עוד ליללות ללא שינה ומשברים חינוכיים. להודות ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת,
עמרם מצנע על השותפות, לידידי יוג'ין קנדל.
אני נרגש מפני שרגע זה מקפל לתוכו למעלה מעשרים שנות הוראה, שבע עשרה שנות ניהול בתי ספר ופעילות חינוכית ציבורית ענפה. הגעתי לתפקידי מהכיתה, מחדר המנהל ולפיכך אני מבקש לסיים את דברי בפניה לשותפי לדרך.
אני מבקש לפנות לציבור המחנכים בישראל. אתם ורק אתם המפתח לשינוי. אתם, שעוסקים במסירות רבה לכל אורך השנה במלאכת הקודש, יכולים להוביל את ישראל לדרך החדשה. יש בכם רבים הבקיאים ברזי הלמידה המשמעותית. אחרים, נוהגים באמון ונוטלים אחריות. אבל הגיע העת שהמדינה תעלה כיתה. שהחברה, בכללותה תשלב ישן וחדש. תשוחח חינוך, תנשום ערכים, תחלום מצוינות ותבטיח לכולנו עתיד ראוי.
