מכובדי, נשיא המדינה,
שמעון פרס,
שרת המשפטים
ציפי לבני,
שרת הבריאות
יעל גרמן,
שר הרווחה מאיר כהן,
סגנית יו"ר הכנסת
גילה גמליאל,
חברות וחברי הכנסת,
מנכ"ל משרד המשפטים היוצא או הקודם,
גיא רוטקופף, תודה לך על עבודתך המסורה במשרד המשפטים ולמען מדינת ישראל, וברכות לך אמי פלמור. את יודעת שאני נוהג לברך כל מי שנכנס לתפקיד ציבורי בברכותיי ותנחומיי. אני מדגיש היום את ברכותיי. אני גם מברך את המנהלת של הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סוויד. יש לי פינה חמה בלב למוסד הזה, משום שהוא הוקם בסוף כהונתי, או במהלך כהונתי הראשונה כראש ממשלה. אני מברך גם את נציגי הסגל הדיפלומטי ואת המתנדבים הרבים וכמובן את מקבלי העיטורים, ברכות חמות לכולכם.
אני מבקש לדבר היום בתמצית על הרע ועל הטוב. הרע זה רוע לשמו. עצם המושג "סחר בבני אדם" הוא מזעזע, פשוט מעורר חלחלה. הרעיון הזה, שאפשר לקחת גבר או אישה או ילד, ולפעמים אפילו תינוק, ולהשתמש בו כחפץ ולהתעלל בגופו או בגופה, לקרוע איברים ממנו או להתעלל בהם מבחינה מינית, או לשעבד אותם לעבדות - זה רעיון שחשבנו שעבר מן העולם. הוא היה שכיח מאוד, אפילו לחם חוק של העולם העתיק, הוא נמשך אל תוך ימי הביניים והוא היה צריך להיעלם בתקופה החדשה, אבל אנחנו יודעים שהוא לא נעלם. הוא גם חוזר ומכה שורש במקומות שונים, ואני אומר לכם, בייחוד במקומות סביבנו. זה הרע. זה רע שלפעמים קורע את הלב.
אני ראיתי לאחרונה כתבה על נערות, בעצם ילדות מן הפליטה הסורית, שנלקחות כשפחות ומתעללים בהן ואחר כך הן מושלכות, ואתה שומע את הסיפורים שלהן ואתה מבין שהחיים שלהן נהרסו ושכבר לא תהיה להן תקומה. הדבר הזה נעשה חדשים לבקרים, במקומות רבים בעולם וגם קרוב מאוד לכאן. זה רע, זה רוע.
ומנגד יש גם את הטוב. הטוב הזה התחיל בתפיסה האחרת, תפיסה יהודית בעולם הקדום, שכל בני האדם נוצרו בצלם אלוהים ומהר מאוד היהודים החליטו, זה כולל גם את חווה, לא רק את אדם, ויצקו זכויות למקום שלא היה לא לאלה ולא לאלה, והדבר הזה התפתח כחוט השני, הוא הגיע כמובן לאומות הנאורות ובוטא בהרבה מאוד מסמכים חשובים כמו הצהרת העצמאות האמריקנית, אחר-כך במגילת האו"ם, וכמובן שהוא ליווה באופן טבעי את כל אבות הציונות ואבותיה של מדינת ישראל, בלי יוצא מן הכלל.
אני מחפש פה ציטוט שגם המחיש את זה, הנה מצאתי אותו. אני קורא ציטוט של אחד מאבות הציונות שאני במקרה מכיר את כתביו בפירוט, אבל הדבר נכון לגבי כולם, מכל הזרמים. ובכן זאב ז'בוטינסקי כתב ב-1929 מה שמשותף לחיים ויצמן, לתיאודור הרצל, ל
דוד בן-גוריון, לכולם. הוא אמר: "היחס לאישה הוא הקו המבדיל בין תרבות לפרא. אין קדמה בציבור המרשה לכוחות החושך שבו להשפיל את האישה, שזו נקודת בוחן טובה למדי".
ובכן, על הבסיס הזה קמה מדינת ישראל, ואין זה אומר שהטוב לא יכול להיות עם פגמים, ואין זה אומר שהטוב לא יכול להיות טוב יותר, ואכן כפי שציין נשיאנו, נעשה כאן מאמץ מרוכז בשנים האחרונות לבער את הרע מתוך הטוב שבמדינת ישראל, אחת המדינות המתקדמות והנאורות בעולם. למאמץ הזה היו שותפים רבים וטובים בתוכנו, וחלקם יושבים כאן היום, הממשלה והמתנדבים כאחד וגופים שונים.
בין השאר אנחנו הוספנו צעד חשוב בסגירת הגבול בדרום, מה שמנע את המשך הזרימה, את התנועה העצומה הזאת, השיירות האלה שכללו בתוכן גם עבדות וגם סחר בנשים וגם
סחר באיברים, וכל התנועה הזאת נפסקה באבחה. אנחנו עברנו את החצי שנה האחרונה עם אפס חדירה, אפס - והדבר הזה הוא הגעה לערינו ולמעשה התנועה הזאת נפסקה. אבל בצדה גם נפסק הסחר בבני האדם שליווה את ההגירה הבלתי חוקית הזאת אל תוך מדינת ישראל.
המלאכה עדיין לפנינו, יש עוד דברים שאנחנו יכולים לעשות, יש הוקרה על המאמץ של השנים האחרונות בדוח מחלקת המדינה, שמציינת את ישראל בין המדינות המתקדמות ביותר בתחום הזה. ואני חושב שהזוכות והזוכה שלנו ראויים לכל ברכה על חלקכם במאמץ החשוב הזה. אני הייתי רוצה להגיד שאנחנו מהווים אור לגויים, אבל זה רק לאותם גורמים בקהילה הבינלאומית שרוצים לראות את האור, כי יש גם הרבה צביעות.
ישראל, שנאבקת על זכויות אדם, שעושה הכל כדי לשמור על צלם אנוש במאבק שמופנה כלפינו באכזריות אין קץ, ישראל זו מתוארת כפושעת מלחמה וכמפרה סדרתית של זכויות אדם, בעוד שסביבנו מתרחשים הדברים הנוראים ביותר, והצביעות הזאת פוגעת במאמץ לבער את הרע ולקדם את הטוב.
אנחנו לא נירתע, אנחנו נמשיך את פעולתנו להיות אור לגויים, אם רק ירצו לראות את האור. ברכות לכם ותודה לכם על המשך המאמצים שלכם שאני יודע שאתם תתמידו בהם.
תודה רבה לכם.