הלוחם המהולל בעל פני הילד

המילים מנוסחות בקפידה. התיאור אינו חושף את מלוא הסיפור: 'ביום ה-11 בדצמבר 1955', נכתב שם, 'פקד סגן מאיר הר-ציון על כוח משנה בפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכנרת. בדרכו אל היעד שנקבע לו - מוצב קורסי, נהג את יחידתו בציר-תנועה קשה ביותר והפעילה תוך גילוי אומץ לב ומנהיגות מופתית, נגד אויב עדיף מספרית, עד להשגת המשימה במלואה. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז'. סוף ציטוט. כך, בכמה משפטים תמציתיים, אנו זוכים ללמוד על קצה המזלג מי היה מאיר הר-ציון. מי הוא הלוחם המהולל בעל פני הילד, שמתואר בעת הענקת העיטור כמי שהתגלה במלוא אומץ ליבו ומנהיגותו, והוביל כוח גדול של סיירת הצנחנים במבצע 'עלי זית'. מי הוא האיש, ששנים לאחר מכן הבינו צעירים אשר פגשו בו, כי מולם עומד אחד מגדולי הלוחמים בתולדות צה"ל, מפקד נועז ויוצא דופן, שיכולות הסיור והניווט המרשימות שלו שזורות כחוט השני עם אהבתו לארץ, לשביליה, לנופיה ולרגביה. מי הוא הלוחם ההרפתקן שנהג בצעירותו להעפיל אל הגלבוע, ולשהות שם ימים ולילות תוך שהוא עסוק ביצירת פינות חי עבור בעלי החיים. כזה היה מאיר הר-ציון. מעטים הם האנשים שהופכים להיות אגדה עוד בחייהם. ששמם נישא בפי כל - מתלמידי תיכון ועד מנהיגי המדינה. שכבר בגיל צעיר, ובוודאי שנים לאחר מכן, מעצבים דורות של לוחמים. מניחים את היסודות לצבא ההגנה לישראל כפי שאנו מכירים אותו היום. מהווים מודל לחיקוי בגבורתם, באומץ ליבם ובנכונותם לחרף את נפשם. מוכשרים, יצירתיים וייחודיים, עד כדי כך שמוענקות להם דרגות קצונה מבלי שחצו את סף בית הספר לקצינים. כזה היה מאיר הר-ציון. בפשיטות ובפעולות התגמול, במלחמות ובמבצעים, כשהיה ממקימי היחידות המובחרות ביותר בצה"ל והטביע בהן את חותמו. תמיד בראש הלוחמים, תמיד שאף ליזום ולהפתיע, תמיד חתר למגע והוביל את חייליו בזכות כישורי סיור ולחימה גבוהים; תמיד שאף להיות בקו החזית, בין אם מי שמוביל כוח אל היעד ובין אם כמי שנכון להקריב את חייו על-מנת לחלץ פצועים בשדה הקרב. כפי שהגדיר אותו משה דיין: 'בעיניי, מאיר הר-ציון הוא החייל הטוב ביותר שקם לצה"ל. כוחו לא היה במתן הוראות לאחרים, אלא בהבנת המתרחש בשדה הקרב, בידיעת המעשה הנכון ובכושרו המופלא בתור לוחם. בימי שהייתי בתפקיד הרמטכ"ל, הוא היחיד שקיבל דרגות קצונה בלי שיעבור את בית הספר לקצינים. לא היה לו מה ללמוד שם. לו נשלח לקורס זה, היה צריך להורות לאחרים ולא לשמוע תורה מפיהם'. סוף ציטוט. היום, מאיר, אנו מלווים אותך למנוחת עולמים, כאן באחוזה שהייתה לביתך. אל מול הנופים עוצרי הנשימה שהיו לחלק בלתי נפרד משגרת יומך; על פסגת ההר למרגלותיו נפרשת ישראל שכל כך אהבת, ולמענה היית נכון למסור גם את חייך. זו העת לומר לך תודה. להודות לך בשם אזרחי ישראל, ובשם מדינת ישראל. להודות לך על שנים של תרומה ללא שיעור לביטחוננו. להודות לך על שלימדת אותנו גבורה והקרבה מה הן. להודות לך על שהיית, ותמשיך להיות, גם לאחר לכתך, מקור השראה ומופת לחיקוי ללוחמי ומפקדי צה"ל. להודות לך על שהיית מאיר הר-ציון.