חברתי הנשיאה הנכנסת
מרים נאור, חברותיי וחבריי שופטי בית המשפט העליון המכהנים, נכבדִי הנשיא בדימוס שמגר - שעמו לא זכיתי לשבת על כס השיפוט - ונכבדיי הנשיאים ברק וביניש שהייתה לי זכות גדולה לשבת עמם, שופטי בית המשפט העליון בדימוס, ובהם מורי ורבי, המשנה לנשיא
שלמה לוין, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, הסניגור הציבורי הראשי, שרי המשפטים לשעבר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנהל בתי המשפט, היועץ המשפטי לכנסת, נשיאי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, שופטות ושופטים, עורכי דין, בני משפחתי וחבריי היקרים, אורחות ואורחים נכבדים.
לפני כמעט שבעים שנה נולדתי בארץ הזו ומאז ועד היום לא חדלתי לאהוב אותה ולדאוג לגורלה. אסיר תודה אני על הזכות שנפלה בחלקי, שאין גדולה ממנה, לשרת את המדינה כשופט במשך למעלה מ-26 שנים, מתוכן כשלוש שנים בתפקיד נשיא בית המשפט העליון. כמצוות המחוקק עלי לפשוט היום את הגלימה ולהמשיך לפרק הבא בחיי. רגע לפני שאפרוש מכס השיפוט, הגיעה, אם כן, העת לדברי סיכום קצרים.
מלאכת עשיית הצדק היא שליחות ציבורית חשובה מאין כמוה, וכך הִשְׁקַפתי על תפקידי מיומי הראשון כשופט. חוסנה של המדינה הזו אינו נובע אך מכוחה הצבאי המרשים, מאיתנותה הכלכלית או מן ההון האנושי שלה. יסודותיה של המדינה שלנו מושתתים גם, ואולי בעיקר, על היותה יהודית ודמוקרטית, שמרכיב הכרחי לקיומה ולהישרדותה הוא רשות שופטת עצמאית וחזקה. עיקרון הפרדת הרשויות, הכיבוד ההדדי ביניהן, ההגנה על זכויות האדם בישראל - כל אלה הם ליבה הפועם של הדמוקרטיה. עלינו לשמור על היסודות הללו מכל משמר.
גבולות לשלטון הרוב העיקרון של הכרעת הרוב, המקבל את ביטויו בבחירות לכנסת, בהצבעות בפרלמנט ובהכרעות הממשלה, הוא נדבך יסוד של הדמוקרטיה. עם זאת, שיטת המשטר שלנו ושל מרבית המדינות הדמוקרטיות מבוססת גם על ההכרה כי יש להציב גבולות לשלטון הרוב ולהגן על המיעוט מפני רוֹדָנוּת ועריצות של הרוב. אכן, משטר בו הרוב שולל מהמיעוט את זכויות היסוד שלו הוא אומנם משטר הנשלט על-ידי הרוב, אך אין הוא משטר דמוקרטי. עלינו לזכור, כי לא כל החלטה המתקבלת על-ידי הרוב היא הכרעה לגיטימית. על כן, מקובלת היום בעולם כולו התפישה החוקתית כי חוק שנתקבל על-ידי הפרלמנט אינו חסין מפני ביקורת שיפוטית. תפקידו החשוב והקריטי של בית המשפט העליון הוא לשמש הגורם השיפוטי הבכיר בהגנה על המיעוט ועל זכויות האדם והאזרח בישראל.
בעבר נמניתי עם עמדת הרוב בפסקי דין שונים בהם בוטלו חוקים של הכנסת. אולם אין זה סוד שתפישתי החוקתית כשופט, שונה במידה מסוימת מזו של חלק מחבריי בבית המשפט העליון, בעבר ובהווה, ועל כן נותרתי לא אחת בדעת מיעוט. דווקא על-רקע זה רואה אני חובה לחזור ולהדגיש את שאמרתי לא פעם, ולא פעמיים: אין כל הצדקה לערער על סמכותו של בית המשפט לבטל חקיקה ראשית של הכנסת. אכן, קיימת מחלוקת בכל הנוגע להיקפה של הביקורת השיפוטית. ברם, לא צריכה להיות כל מחלוקת על עצם הצורך בביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית של הכנסת.
בשנים האחרונות נשמעים בשיח הציבורי קולות הקוראים לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון. לשיטתי, אין כל סיבה מוצדקת להגביל את סמכויותיו. מובן, כי הכנסת - כרשות מכוננת - רשאית לשרטט את מאפייניו של המשפט החוקתי בישראל. אולם, עליה לעשות כן באחריות, בזהירות רבה ומתוך הבנה עמוקה של יסודות המשטר הדמוקרטי. אנו השופטים יושבים בתוך עמנו, וכמובן שאיננו חסינים מביקורת. אך יש לערוך הפרדה מוחלטת בין הביקורת שאפשר להשמיע על פסק דין זה או אחר, לבין החשיבות שבשמירה על בית המשפט העליון עצמו ועל סמכויותיו.
מגוון דעות אומר אני את הדברים הללו על-רקע ביקורת נוספת, שאינה מוצדקת, המוטחת מדי פעם בשיטת מינוי השופטים. כוונתי היא לטענה כי השופטים נבחרים בשיטה של "חבר מביא חבר" או שהשופטים של בית המשפט העליון כולם משכונת רחביה בירושלים. כוונת הדוברים היא כי שופטי בית המשפט הזה עשויים מִקשה אחת. יטען הטוען שאף אותי יש לראות כמי שבא מרחביה, וזאת אך מן הטעם - וכאן אגלה לכם סוד - שהוריי זכרונם לברכה נישאו זה לזו ברחביה. ועוד "הוכחה" ניצחת לטענה זו: השופטת מרים נאור, הנכנסת היום לתפקיד הנשיאה, מתגוררת בשכונת רחביה. ובכן, טענות אלה אין בהן ממש. שיטת מינוי השופטים בישראל היא מהמוצלחות בעולם ואין מקום לשנותה, ובוודאי שאין כל צידוק לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. גאה אני על כך ששירתתי במשך למעלה מעשור בבית משפט עליון פלורליסטי, בעל מגוון דעות בכל תחומי המשפט, המפתח את הדין בישראל בזהירות ובאחריות. מי שעוקב אחר פסקי הדין של בית המשפט העליון מוצא לא מעט הכרעות בהן קיימות דעות מיעוט חריפות ונוקבות, שלעתים, בחלוף השנים, הופכות לעמדות רוב.
אוסיף בהיבט האישי, כי מעולם לא ראיתי קושי בכך שנותרתי בדעת מיעוט, גם בעת שכיהנתי כנשיא בית המשפט העליון. הציפייה שהנשיא יימנה תמיד עם עמדת הרוב בהכרעות הקשות היא ציפייה המתעלמת מאופיו הפלורליסטי של בית המשפט, מתעלמת מחשיבותו של המצפון האישי בהכרעה השיפוטית ומתעלמת ממהות תפקידו של נשיא בית המשפט העליון. לנשיא בית המשפט העליון תפקיד חשוב ביותר במערכת המשפט בהיותו ראש המערכת, אך בקרב שופטי בית משפט זה הוא ראשון בין שווים ואין הוא מתווה מדיניות שיפוטית כוללת לחבריו. תפקידו השיפוטי, ככל שופטת או שופט, הוא להכריע על-פי צו מצפונו ובהתאם לדין, וכך השתדלתי לפעול בכל הליך שהונח לפניי.
היום, עם פרישתי מכס השיפוט, מתבונן אני לאחור בסיפוק רב על תקופת כהונתי כראש הרשות השופטת. כבר מעת שנתמניתי לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשנת 1988, מצאתי עניין רב בפן הניהולי של מערכת המשפט, ואני שמח על ההזדמנות שנפלה בחלקי להיות שותף לקידום רפורמות ניהוליות חשובות במהלך השנים האחרונות. חובה לציין שחלק מאותן רפורמות ניזומו ואף הותנעו בעת כהונתם של הנשיאה בדימוס
דורית ביניש ומנהל בתי המשפט השופט
משה גל, ועל כך תבוא עליהם הברכה.
הפחתת מלאי במעמד זה אין באפשרותי לפרט בפניכם את כל הרפורמות שקודמו בתקופת כהונתי, אך לא אוכל שלא להתייחס לתוכנית האסטרטגית של מערכת המשפט, שהובילה לחתימה על הסכם רב שנתי מול משרד האוצר. אציין, שאנו נוהגים לכנות תוכנית זו כאסטרטגית, אך לא אגזים אם אומר שמדובר בתוכנית היסטורית. חשיבותה טמונה בכך שלראשונה גובשה תוכנית ארוכת טווח, מתוקצבת מראש, המסדירה תהליכי התייעלות של המערכת. משרד האוצר הסכים להקצות למימוש התוכנית סכום של כ-2 מיליארד ש"ח. סכום נכבד זה יאפשר לשפר בשנים הקרובות את השירות הניתן לאזרח, לייעל את עבודת המזכירויות והסגל המינהלי, ולהעמיד תשתית עבודה טובה יותר לשופטות ולשופטים בישראל. והעיקר - יישום התוכנית יביא לקיצור משך החיים של תיקים במערכת. היינו, תתקצר התקופה מעת הגשתו של הליך ועד לסיומו.
בהקשר זה אבקש להזכיר, כי בשנים האחרונות הואצו המהלכים לשיפור תשתיות העבודה הפיזיות של השופטים ועובדי המינהלה, וכך למשל הוחלט על הקמת מבנים חדשים לבתי המשפט. ואכן, נכון לעת הזו כבר הושלמה הקמתם של חלק ממבנים אלו.
בכהונתי כראש הרשות השופטת שמתי דגש על התייעלותה של מערכת המשפט. המתדיינים המתדפקים על דלתותיהם של בתי המשפט מצפים, ובצדק, לקבל את יומם תוך זמן סביר. על כן, הוּשם דגש מיוחד על קיצור משך חיי התיקים; על צמצום התופעה השלילית של דחיות דיונים; ועל הפחתת מלאי התיקים הישנים ברשות השופטת. רואה אני חשיבות עליונה בתהליך קבלת החלטות ניהוליות המבוסס על נתונים אמפיריים, ולא על סמך תחושות בטן. מחלקת המחקר של הרשות השופטת מסייעת לנו רבות לפעול כך. מערכת המשפט אף אינה חדלה מלבחון כיצד ניתן לשפר את השירות הניתן לציבור במזכירויות של בתי המשפט. הרשות השופטת מונה אלפי עובדות ועובדים, המרכיבים את המעטפת המינהלית המסייעת לשופטים במלאכת עשיית הצדק. העובדות והעובדים במערכת שלנו עושים עבודה חשובה וקשה. אני מלא הערכה על פועלם המסור, אשר בלעדיו לא היינו יכולים לתת שירות נאות לציבור, ומבקש להודות להם מקרב לב.
איכות הצדק לעתים נשמעת הטענה, כי מגמת ההתייעלות עליה דיברתי באה על חשבון עשיית הצדק. איני מקבל טענה זו. להשקפתי, התייעלותה של מערכת המשפט היא מגמה המחזקת את אמון הציבור במערכת המשפט כמערכת שעושה משפט צדק, שהרי גם עינויי דין מעוותים את הצדק. בהקשר זה מקובל להזכיר את הביטוי האנגלי Justice delayed is justice denied. אולם, דומה שאין צורך להרחיק למדינות שמעבר לים, שכן התפישה העומדת בבסיס המימרה האנגלית קיבלה את ביטויה גם במקורותינו שלנו, בהם נאמר "שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק" (ישעיהו, טז, ה). כוונת הדברים היא שעל ההליך המשפטי להתנהל בזריזות ובמהירות, מבלי לפגוע באיכות הצדק שנעשה. ובספר שמות מסופר לנו כי בעת שישב משה רבנו לשפוט את העם, נשא הוא לבדו בעול הכבד של השפיטה, מתוך מסירות מוחלטת לתפקידו, וכלשון המקרא: "וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב" (שמות יח, יג). יתרו, חתנו של משה, אשר ראה כמה כבד העומס על משה, אמר לו "מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם--מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב" (שמות, יח, יד), ועל כן הציע לו מהלכי התייעלות שונים. תפישה זו, המלווה את עמנו מקדמת דנא, עמדה בבסיס השקפתי הניהולית במהלך תקופת נשיאותי.
בצד שיפור היעילות של המערכת פעלנו להקלת העומס על השופטים. מטבע הדברים שבית המשפט העליון ושופטיו מקבלים תשומת לב ציבורית ותקשורתית רבה. אולם, עלינו לזכור שעיקר הפעילות השיפוטית מתבצעת בבתי המשפט האחרים במערכת. על-מנת לסבר את האוזן אציין כי לבית משפט זה הוגשו בשנת 2014 כ-9,000 תיקים וזאת מתוך כ-760,000 תיקים שהוגשו בכל בתי המשפט. במפגשים שונים עם שופטות ושופטים מבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים, שמעתי לעתים את האמירה "אין לנו חיים". כוונת הדוברים היא שבשל עומס העבודה לא נותר להן ולהם זמן לעניינים האישיים והמשפחתיים. יש להמשיך בפעולות להקלת העומס על השופטות והשופטים ואני סמוך ובטוח שכך ייעשה. בסופו של דבר הקלת העומס תשרת את מטרתנו להביא לכך שהצדק יופיע תוך זמן סביר.
תודה לשר המשפטים לשעבר
יעקב נאמן, ולשרת המשפטים לשעבר
ציפי לבני שנמצאים עמנו כאן. עבדתי עם שניהם מתוך מטרה משותפת לשפר ולקדם את מערכת המשפט. שניהם הגנו על מערכת המשפט ואני מודה להם על כך. שיתוף הפעולה קיבל כמובן ביטוי משמעותי בכל הקשור לפעילותה הברוכה של הוועדה לבחירת שופטים. במהלך תקופת כהונתי מונו מאות שופטים ורשמים בכירים לכל ערכאות השיפוט. הוועדה לבחירת שופטים פעלה בצורה עניינית, ובחרה את מי שבחרה משיקולים מקצועיים בלבד ועל בסיס איכותם של המועמדים השונים. שוב הוכח כי שיטת המינוי בישראל היא מוצלחת ואין סיבה לשנותה. תודתי נתונה לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים על פועלם החשוב.
מערכת יחסים קרובה בהזדמנות זו אני מבקש להביע תודה מיוחדת למנהל בתי המשפט, הנשיא
מיכאל שפיצר. מיכה ואני עבדנו בהרמוניה ובשיתוף פעולה מלא ומתוך ראייה משותפת של צורכי המערכת. הוא השכיל לטפל ברגישות רבה בכל קושי או בעיה שהוצפו על-ידי השופטים והעובדים, ולכל עניין שהובא לפתחו התייחס במסירות ובענייניות רבה. אני שמח מאוד על ההזדמנות שתינתן לו להמשיך בפועלו החשוב גם לאחר פרישתי.
לחברותיי וחבריי, שופטי בית המשפט העליון, הפרידה מכם אינה קלה לי. לעתים נחלקנו בדעותינו בסוגיות משפטיות שונות שבאו בפנינו. ברם, חילוקי הדעות לא העיבו על מערכת היחסים הקרובה והחברות הטובה בינינו. לעתים נדמה, שרק מעטים מבינים כמה קשה וסיזיפית המלאכה שאנו עושים וכמה עצום העומס המוטל עלינו. קודמי קודמינו בבית המשפט העליון היו נדהמים אילו היה נודע להם היקף התיקים המטופלים בבית המשפט העליון של היום ובשאר בתי המשפט במערכת. דומה, שניתן לדמות את המלאכה השיפוטית בבית המשפט העליון של ימינו אנו לעבודה בחדר מיון, בו מועסקים מיטב המנתחים וראשי המחלקות של בית החולים. האומנם ראוי שהרופאים הטובים ביותר ישקיעו את עיקר זמנם בחדר המיון של בית החולים, במקום להקדישו למקרים המורכבים, המסובכים והקשים, המחייבים את ניסיונם העשיר? למרבה הצער, בית המשפט העליון שלנו פועל באופן דומה, וזאת עקב חלוקת הסמכויות בין ערכאות השיפוט הקבועה בדין. ולמרות העומס הבלתי סביר, השופטות והשופטים כולם פועלים מתוך תחושת שליחות ובמסירות שאין לה קץ. חבריי השופטות והשופטים, זכות גדולה הייתה עבורי לשרת את אזרחי ישראל יחד עמכם.
במעמד זה איני יכול שלא להזכיר את חברנו היקר, השופט
אדמונד לוי ז"ל, שהלך לעולמו בטרם עת לפני פחות משנה, והוא בן 72 שנים בלבד.
העברת הלפיד ביום המיוחד הזה אנו מציינים, כמובן, את העברת הלפיד לנשיאה הנכנסת מרים נאור. המשנָה לנשיא נאור היא לא רק השופטת הוותיקה בבית המשפט העליון, היא השופטת הוותיקה במערכת המשפט כולה. היא נתמנתה לבית משפט השלום בירושלים לפני קרוב ל-35 שנה, ובזכות כשרונה הרב ותכונותיה הטובות טיפסה במעלות השפיטה עד הגיעה לכהונת נשיאת בית המשפט העליון. ואכן, הניסיון העשיר שצברה ניכר בכל פסיקותיה. השופטת נאור היא משפטנית מעולה ומבריקה. היא מחזיקה בידע משפטי אדיר, ויש לה חוש צדק נדיר. היא בעלת יכולת יוצאת דופן לאחוז את השור בקרניו, לצלול לעובדות ולשלוט בכל פרטי התיק, לברור את העיקר מן הטפל, והכל ביעילות ובענייניות יוצאות דופן. השופטת נאור מקפידה עם עצמה בהכרת הדין והעובדות לא פחות מאשר האופן בו היא מקפידה עם בעלי הדין. שנינו נתמנינו לבית משפט זה באותו יום ומאז ישבנו יחד במאות הרכבים. בשנים האחרונות היא כיהנה כמשנה לנשיא. זכיתי תמיד לשיתוף פעולה מלא ממנה, ואני מודה לה על כך.
מירה היקרה, את מצטרפת היום כחוליה נוספת לשרשרת הדורות של נשיאות ונשיאי בית המשפט העליון. אין ראויה ממך לתפקיד המורכב הזה. אין לי ספק שתמשיכי בהצלחה את דרכם של קודמינו, ותדעי להגן בעוז על עצמאותה של הרשות השופטת. ברכות הצלחה חמות לך בתפקידך החשוב. עלי והצליחי.
לפני סיום תודה מקרב לב למורי ורבי, המשנה לנשיא בדימוס שלמה לוין.
מודה אני לרשמי בית המשפט העליון וכן לכל עובדי בית המשפט העליון, שתרומתם לתפקודו התקין של בית המשפט לא תסולא בפז, ואשר סייעו לי החל מיומי הראשון בבית זה. כמו-כן תודה עמוקה לכל המתמחים שעבדו עמי במהלך השנים, ולעוזרים המשפטיים שליוו אותי מאז שנת 2002, עת שנתמניתי במינוי זמני לבית המשפט העליון. ומכאן מגיעים אנו לעובדי הלשכה שעבדו עמי בשלוש השנים האחרונות, תודה רבה לכולכם.
ולסיום אזכיר את יקיריי בני משפחתי: רעייתי רנה, בנותיי מאיה, אילנה ושרי, בן זוגה של מאיה כפיר, ונכדיי איתי ובן. שופטת או שופט המבקשים למלא את תפקידם באופן יעיל וטוב אינם יכולים, למרבה הצער, להקדיש זמן מספיק לבני משפחתם. עתה, עם פרישתי, אני מקווה לכפר ולוּ במקצת, על השנים שחלפו. תודה לכם על הבנתכם ותמיכתכם במהלך השנים וכן תודה ליתר בני משפחתי הנוכחים עימנו היום ואשר חלקם הגיעו מחוץ לארץ.
בטקס הפתיחה של בית המשפט העליון בירושלים ביום י' באלול תש"ח (14.9.1948), אמר נשיאו הראשון של בית משפט זה, השופט משה זמורה, את הדברים הבאים (שחלקם לקוחים מן המקורות): "יהי רצון שנהיה מתונים בדין, שלא יהיה לבנו גס בהוראה, שלא נקפוץ ולא נפסוק הדין קודם שנחקרנו היטב ושלא נכשל במשוא פנים ושיהיה בנו הכוח והתבונה לשפוט את העם משפט צדק...".
בכל שנותיי כשופט ניסיתי ללכת בדרך זו. אחרים ישפטו אם הצלחתי.
