סרנה ונקמתו (בקטנה)‏

המלחמה בין בני הזוג נתניהו לבין עיתונאי וכתב ידיעות אחרונות, הסלימה. זה התחיל ביציאה, שהייתה ‏או לא הייתה, של ביבי, ממכונית, באישון לילה, לקול דרישתה התובענית, שהייתה או לא הייתה, של שרה ‏נתניהו, ובעקבותיהם נחיל מאבטחים, מכותר בארבע מכוניות שרד, של שיירת האבטחה של נתניהו. זה עבר ‏דרך הגהוג בפייסבוק של סרנה, על-כך שרודפים שמאלנים ואשכנזים ואת "שוברים שתיקה". אבל אף אחד ‏לא שם לב למה שמתרחש ב(אוטוטו) מעון ראש הממשלה ואשתו, ונכון להיום - בית הפאר בקיסריה. סרנה ‏טוען שגם אם ביבי עומד בראש המדינה, שרה עומדת בראש הביבי, ומושכת לו ולמינויים שלו בחוטים, כך ‏הוא טוען בכתב ההגנה במסגרת התביעה שהוגשה כנגדו בידי בני הזוג נתניהו.‏ סרנה טוען כי הוא נרדף בידי בני הזוג נתניהו, כי הוא, רחמנא ליצלן, מעז לבקר אותם. אם הייתי פולניה, ‏הייתי אומרת שיגיד תודה, כי ברוסיה זה היה אחרת, ולא היו מרוששים אותו בתביעת דיבה, ואפילו היה לו ‏כסף למצבה יפה. אבל אני לא פולניה (רומניה, אוסטרית ורוסית, אם זה באמת מעניין מישהו).‏ סרנה טוען כי לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית, ראש ממשלה יתעסק בזוטות של רדיפת עיתונאים בתביעות ‏Slapp‏ קטנוניות, בזמן שהוא אמור להיות עסוק עד מעל הראש (שיש אומרים, סגול), כי הוא מחזיק חמישה ‏תיקים. ב"עין השביעית" מספרים כי <‏B‏>סרנה מחזיק בנשק יום הדין כנגד נתניהו, והגם שתביעות ‏דיבה כנגד עיתונאים הם כלי רדיפה, במידה מסוימת, מה שסרנה מחזיק הוא סוג של נשק יום הדין שיוצר ‏מאזן אימה.‏ וכשקוראים את הטור של סרנה, שבמסגרתו הוא מכנה את ראש הממשלה, נתניהו, רמא"שתו (ראש ‏הממשלה ואשתו), בכל שורה שנייה או שלישית, קשה להזכר באמת במה שנכתב בטור, וכל מה שאנו ‏זוכרים זה את ההתנצחות המשפטית בין סרנה לבין רמא"שתו.