"הדוח הזה לא יוביל כאמור, לפי כל הסימנים, לחקירה פלילית נגד נתניהו, או נגד מי מנושאי כליו. זה לא יקרה כי גם היועץ המשפטי לשעבר, עו"ד
יהודה וינשטיין, וגם
מבקר המדינה הנוכחי,
יוסף שפירא, סיכלו כבר לפני שנים חקירה אפשרית כזו. את אופן התנהלותם בפרשה יש לחקור בנפרד", כותב גילת בטורו האחרון ב
מעריב.
בשל ההתנהלות הזו, אגב, ממשיך גילת, יאלץ היועמ"ש, עו"ד
אביחי מנדלבליט, לקבור את הדוח קבורת חמור. לדעת גילת, גם אם אישום פלילי לא יצמח משם, האישום הציבורי מסריח דיו, סירחון שיש בו כדי להרחיק (לפחות במדינה מתוקנת), ראש
ממשלה מכסאו.
אבל המדינה שלנו אינה מתוקנת, לדעת גילת. כשאביגדור ליברמן צורף לקואליציה (עניין בעייתי כשלעצמו) הוא בחר ליטול עימו, כשרה מיועדת, לא את אורלי לוי-אבקסיס, פרלמנטרית מוכשרת וחרוצה, מרובת זכויות, אלא דווקא את ח"כ
סופה לנדבר, אשר בין היתר הייתה קשורה לעבריין המפוקפק, גריגורי לרנר. "מכונת הכביסה והדאודורנט של
ישראל ביתנו פרשה מן הסיעה", מסכם גילת, כשהוא מתכוון ללוי.
גם במשרד הפנים לא הכל דבש, יותר בכיוון של צחנת שחיתות. על פרשת דרעי החדשה מוטל כעת (עדיין) צו איסור פרסום. אבל מה ציפו משור מועד אשר סרח בעבר, פוטר, וכעת חזר? חרף עתירתם של התנועה לאיכות השלטון, בניצוח עו"ד
אליעד שרגא, בג"ץ קבעו ברוב של שניים נגד אחד (
סלים ג'ובראן ויורם דנצינגר אל מול דעת המיעוט של השופט
ניל הנדל) כי אין מקום בשלב זה לבטל את המינוי של דרעי כשר הפנים.
