"יד של חבר קבינט שתורם מעכשיו כדי לשלוח חייל לקרב, היא ידע שיודעת במה מדובר", מסכמת קדמון את רוחו הנינוחה של בנט, כעת, אחרי שיעקוב נגל, ראש המטה לביטחון לאומי, ילווה את השרים ויסביר להם את הכל לקראת המלחמה הבאה;
נפתלי בנט, חרף תקוות
בנימין נתניהו, לא עוזב את ה
ממשלה. הוא קיבל את מה שביקש. ביבי קיווה שבנט יעזוב, ושהדיבור שלו ושל
אביגדור ליברמן על "שתי מדינות לשני עמים" יקרב את בוז'י (יצחק הרצוג) לממשלה, אבל לא. בנט לא עזב, בניגוד לתקווה של ביבי.
אגב, מציינת קדמון בהמשך הטור,
בני בגין יכול היה להצביע נגד המהלך של הכנסת ליברמן לממשלה, אבל בגין מדבר גבוהה גבוהה, ולא עושה כלום כשצריך. וכך הוא נהג בלא מעט הצבעות, שבהן הוא יכול היה לעצור את הסחף.
ובנתיים, מציינת קדמון, ל
יאיר לפיד יש רכש חדש למפלגה שלו:
יואב סגלוביץ', מי שהקים את יחידת המשטרה להב 433, היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע מאורגן. הוא זה שהמליץ ל
מני מזוז, בזמנו, להעמיד את ליברמן לדין, רק בכדי שהיועמ"ש העוקב,
יהודה וינשטיין, יסגור את התיק. המטרה של סגלוביץ היא למגר את אותה שחיתות שאינה פלילית, אך ציבורית. כמו המינוי של ליברמן. "זה ההבדל בין מדינה פורמלית לבין מדינה מתוקנת", הוא אומר. התיקון נראה רחוק, וסגלוביץ' נשמע תמים מידי.
כמובן שהטור של קדמון עוסק השבוע, גם ב
שרה נתניהו. קדמון מתפלאת איך אף אחד מאיתנו אינו יודע מי זו גברת א-סיסי, או מיהו בעלה של אנג'לה מרקל. רק שרה נתניהו עושה גלים בהתנהגות שלה, אשר לדעת קדמון "צריכה להתברר בינה לבין מומחים לבריאות הנפש".
