תגובה פבלובית

מתי טוכפלד בטורו השבוע, בישראל היום, עוסק בתגובות פבלוביות; אומנם ההליך המדיני נועד לבלום ‏יוזמות צרפתיות ומצריות למיניהן, אך בפועל, כל הליך מדיני, זה שהיה ב 1993 וזה שהיה ב 2000 וזה שהיה ‏ב 2001, סופו שהוא מעורר את התגובה הפבלובית של הטרוריסטים;‏ עוד תגובה פבלובית היא תגובת השמאל להיתקעות של נתניהו בשלטון, ולדעת טוכפלד (מישראל היום, שיש ‏המכנים אותו "הביביתון"), כל הפרשיות, לרבות זו האחרונה, של הפלייבוי ארנו מימרן, אינן אלא סערה ‏בבקבוק פלסטיק, מן הסוג שהשמאל ניסה להשתמש בו בכדי להלביש, לשיטת טוכפלד, עוד "פרשיה" על ‏ביבי/שרה. ‏ ומסתבר שכולם עוסקים בפרשת רמי סדן, וגם מתי טוכפלד: את העיסוק שלו בטורו בפרשת רמי סדן הוא ‏מסיים במשפט: "איכשהו קשה לי להאמין ש"אני, כמו האליטות, שונא את ש"ס", עד כדי כך מרטיט את ‏נפשם הענוגה, בעוד היסטוריית ההתבטאויות הארסית שלהם כלפי ציבור אחר כה עשירה". ‏ החלק בטורו של טוכפלד שהתייחס למהומה על לא דבר סביב אמירה שאולי לא נאמרה, על-ידי רמי סדן, ‏תוקף את הצביעות של כל הנוגעים בדבר: של עובדי ועיתונאי ושדרי ערוץ 10 (אורנה בנאי, גיל קופטש), ‏שאינספור פעמים תקפו את האוכלוסייה המזרחית והחרדית, בלי הנד עפעפף; של השמאל, שרוצה להפטר ‏מסדן, ורכב על גל האמירה הקלושה שיתכן שלא נאמרה בכלל, וש"ס, שמנהיגיה תקפו את כל מי שרק אפשר, ‏אבל כשהם מותקפים, הם מתקרבנים בהכי נעלב שיש. ‏ אחר הדברים הללו, עובר מתי טוכפלד לסוגיה שלא ממש נדונה בתקשורת: הפריימריז במפלגות. האם ‏מפלגה שאינה מקיימת פריימריז, היא מפלגה לא דמוקרטית? יאיר לפיד נשאל את השאלה הזו, והסביר ‏לחבר הכנסת מיקי זוהר, מהליכוד, כי ברגע שפריימריז הם צלחת פטרי וכר פורה לצמיחת קבלני קולות, אז ‏הם לא דמוקרטיים, וכי חברי כנסת כגון ח"כ קרין אלהרר או ח"כ יעקוב פרי, לא היו נכנסים בשיטה כזו.