את הטור הפרשני שלו מקדיש השבוע
יוסי ורטר, מ
הארץ, לשני הגנרלים שקמו, מימין ומשמאל, על ביבי (
בנימין נתניהו), לכלות את שלטונו שסוגר אוטוטו 20 שנה לא רצופות: הנאומים של
אהוד ברק (ההיפסטר המזוקן) ושל משה יעלון (בוגי, היוגי) בכנס הרצליה, הציגו שוב ושוב את הדינמיקה העצובה סביב הניסיונות להפלת ביבי, ודומה ש"ככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ":
ורטר מציין כי עצם העובדה שהמתקפה של בוגי ושל אהוד ברק בכנס הרצליה צוטטה על-ידי אבו-מאזן, בתעמולתו נגד ישראל, שיחקה לטובת ביבי: הנה, עוד בוגדים מן "השמאל"; ורטר מציין כי עצם העובדה שהשניים אשר יצאו כנגד ביבי הם לא פחות מאשר גנרלים, מאששת ומתחזקת את תחושת הקורבנות של בוחרי ביבי, אשר ה"אליטות" תמיד נגדם. הוא כותב:
"מאלפת הייתה גם תגובתו של
דוד ביטן, יו"ר סיעת הליכוד והקואליציה, ואחד משני הפוליטיקאים הכי קרובים כיום לנתניהו, יחד עם השר
יריב לוין. "כנס הרצליה הפך לכנס של השמאל הקיצוני", האשים ביטן. הוא לא נתן לעובדה שגם השרים
גלעד ארדן, ישראל כץ
יובל שטייניץ,
נפתלי בנט ו
אריה דרעי נאמו שם, לקלקל לו תזה. זה היה הנרטיב עליו הוחלט בבלפור. לכן, נתניהו שהיה מתוכנן לנאום בכנס, ולנעול אותו, כנראה ביטל ברגע האחרון. לא יהיה חלקו עם השמאל הקיצוני".
את המשך טורו מקדיש ורטר לשימוש הציני שעושה ביבי בפרשת ילדי תימן, בכדי לשסות את הציבור כנגד מפא"י ההיסטורית (מה שלדעתו יסכל כל סיכוי של
יצחק הרצוג להכנס ל
ממשלה), ולחוסר המשילות בעת הזו, ככל הנראה (כך משתמע מדבריו) ממניעים פוליטיים קטנוניים להחריד:
ורטר גורס כי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, אינו מצליח לשלוט במפכ"ל הסורר שלו,
רוני אלשיך, אשר נוהג כאילו הוא עדיין בשב"כ, אז זה עוד כלום לעומת ח"כ
עפר שלח, שלא הצליח להעביר חוק ולפיו על המוסד והשב"כ ימונה שר יעודי, אשר כל זמנו יוקדש לפיקוח עליהם:
ביבי התנגד לחוק, כי זה אומר לחזק את ח"כ ישראל כץ, וישראל כץ, אשר שידרוגו הצפוי בעיני הציבור היה הסיבה שביבי לא רוצה אותו בג'וב הזה, היה צריך לקבור את קבורת החמור של הצעת החוק, ולהקריא בכנסת את נוסח התנגדות הקואליציה, משל הוא קברן הכורה את קברו הפוליטי הוא.
בן כספית מ
מעריב כבר אמר בטורו, שכל מה שביבי עושה, הוא עושה מתוך אינטרס אישי פוליטי גחמני צר (לא במילים אלו אבל זו רוח דבריו), ולעזזל עם טובת המדינה. ואכן, הדברים העולם מטורו של ורטר מחזקים זאת. מומלץ לקריאה!
