בועז ביסמוט מקדיש את טורו ב
ישראל היום לגלי הטרור שתוקפים את טורקיה: טורקיה, לשיטתו של ביסמוט, דומה למי שחי בבית זכוכית, ואשר אסור לו לזרוק אבנים: טורקיה, שרצתה להלחם בכורדים שבשטחה, חשבה לשסות בהם את השוטים ואת העקרבים של דאעש, רק שהיא לא שיערה בנפשה כי מי שחי בבית זכוכית, מוטב לו שלא יזרוק אבנים, או במילים אחרות, טורקיה, שקידמה את הטרור מסיבותיה שלה, נפגעה ממנו הרחק מעבר לציפיותיה:
ביסמוט כותב:
"יש, כמובן, מי שטוען ש
ארדואן הרוויח את זה ביושר. לקח לטורקיה זמן להצטרף לקואליציה הבינלאומית נגד דאעש. היא עשתה זאת רק באוגוסט 2015, אחרי שני פיגועים קשים ביוני וביולי. באוקטובר האחרון התרחש הפיגוע הקשה ביותר בתולדות המדינה, לאחר שמחבלים מתאבדים פוצצו עצמם ליד תחנת הרכבת של אנקרה ורצחו 102 בני אדם.
טורקיה עשתה משגה חמור: היא לא ראתה בדאעש איום, אלא הזדמנות להכות באויב הכורדי השנוא. באנקרה היו משוכנעים שהארגון יבטל את חלום המדינה הכורדית... לכן טורקיה איפשרה לג'יהדיסטים מאירופה להגיע לסוריה ולעירק דרך שטחה- אופורטוניזם מרקיע שחקים".
טורקיה משלמת כעת את המחיר על להיטות היתר שלה לספק רוח גבית לטרור, מסביר ביסמוט. לפיכך הנמהרות להסכמים עם ישראל, עם רוסיה, ועם מצריים. טורקיה מבינה שהיא אינה יכולה לטרור שהיא גיבתה ודחפה, לבד.
אגב, לא רק ביבי (
בנימין נתניהו) חטף על ההסכם עם טורקיה: מסתבר שגם ארדואן ספג בטורקיה גינויים מימין ומשמאל על ההסכם הזה. אבל ארדואן הוא ריאליסט, ומבין שאינו יכול לבד, כאמור, לטרור.