את הטור השבועי שלו ב
הארץ מקדיש
עמוס הראל לטרור בטורקיה, טרור שהטורקים עודדו ודירבנו, בקריצה ובהעלמת עיין, אך שילמו עליו מחיר כבד: לשיטת הראל, ברגע שדאעש הבינו שטורקיה נוטלת חלק במאמצים של אירופה ושל ארצות הברית להלחם בה, כולל באמצעות מתן אפשרות למטוסי נא"טו להמריא משטחה, דאעש החליטה להפוך את טורקיה ליעד לטרור, ולפגוע ביעדי תיירות אשר יסמנו לתיירים שלא לפקוד את טורקיה;
הטרור הזה, מסביר הראל, הוביל את טורקיה להבין כי אינה יכולה לבד לטרור, וההסכם עם ישראל היה חלק מן ההתפכחות של טורקיה, ולפיה, ככל שמדובר בטרור, היא לא לוחצת על המתג מתי שמתחשק לה, אלא היא קורבן לאותו טרור שעד לפני זמן לא רב ניסתה לכוונו לצרכיה;
את המשך טורו מקדיש הראל ל"נוהל חניבעל", הנוהל שגובש לאחר עסקת שליט, במקביל לדיונים בוועדת שמגר. הדילמה היא, שאף ראש ממשלה אינו מוכן להתחייב כי מעתה והלאה לא ייכנע לסחטנות של טרוריסטים ויפעל לפי קווים מנחים לניהול מו"מ עימם: התחייבות כזו פירושה לסכן את החטוף הבא; נוהל חניבעל נועד למנוע מראש סיטואציה שבה מדינת ישראל תצטרך בכלל לשאת ולתת עם חוטפים, אך אופן היישום שלו אינו ברור ושנוי במחלוקת, ויש מי (כגון גדי איזנקוט), שקוראים לביטולו.
