עלילות ביביגולו בארץ זולו

את הטור השבועי שלו בהארץ פותח חמי שלו מהארץ בשאלה, האם ביבי (בנימין נתניהו) יהיה אהוד ‏אולמרט 2, או במילים אחרות, האם החקירה החדשה שמתנהלת כנגדו בפרשה החדשה, תוביל הפעם, ‏לשמחת ליבו של השמאל, לנבצרותו? ורטר מסיק כי אין סיכוי, וזאת משום שביבי יעדיף ללכת לבחירות, ‏ובלבד שלא לספק לשר אחר את המפתחות לראשות הממשלה וללב הציבור; הוא לא רוצה שידור חוזר של ‏אריאל שרון/אהוד אולמרט. נכון, אמנם, שאולמרט קיבל את המפתחות למשרד ראשות הממשלה בגלל ‏השבץ של שרון, אבל ביבי, הפרנואיד, לשיטת ורטר, אשר חושש שכולם רוצים לרשת את כסאו, יהסס ‏למסור את המפתחות לשר אחר (כגון יובל שטייניץ), בכדי שזה יצבור פופולריות, ואולי לקראת הבחירות ‏הבאות הציבור יבין שיש תחליף לביבי הנצחי והבלתי נלאה.‏ את המשך טורו מקדיש ורטר לכחלון, אשר לא ברור אם הוא ימינה מביבי או שמאלה מביבי, שכן בנקודות ‏מסוימות הוא ימינה מביבי, באזור החיוג, לשיטת ורטר, של יריב לוין, זאב אלקין, מירי רגב, אביגדור ‏ליברמן ונפתלי בנט, ובנקודות אחרות (כמו הקטנת קיזוז הכספים לפלשתינים) הוא שמאלה מביבי. לדעת ‏ורטר לכחלון יש כחלון א' (כשמצלמות התקשורת עובדות), וכחלון ב' (עם ביבי בחדר הסגור ובלי מצלמות ‏התקשורת). זה מריח כמו אופורטוניזם ורצון לקרוץ לימין. ורטר לא אומר זאת במפורש, אך זה מה ‏שמשתמע. ‏ את החלק האחרון בטורו מקדיש ורטר לשתי סיטואציות אירוניות: ‏ הראשונה: הרחבת הבנייה בהתנחלויות בעקבות פיגועי הטרור האחרונים; מן הניתוח של ורטר עולה כי אם ‏יש הרחבת בנייה בגדה המערבית, היא נעשית הפעם לטובת הפלשתינים, וכל הרחבת בניה בהתנחלויות ‏היהודיות היא על הנייר בלבד;‏‎ ‎‏ אבל בכל זאת אמריקה ואירופה זועמות, כהרגלן (מבלי לבדוק את העובדות, ‏לשיטת ורטר);‏ השנייה: מירי רגב שכינתה את מהגרי העבודה/פליטים/מסתננים (כל אחד לפי טעמו ודעתו האישית) "סרטן ‏בגוף האומה", היא היא, מכל שרי הממשלה, זו שנבחרה להצטרף לביבי ולשרה נתניהו בביקור לאפריקה. ‏ורטר מיסים באנחת רווחה: האפריקנים לא עשו שיעורי בית, שכן אחרת, ככל הנראה, לטעמי, היו צריכים ‏לקבל את פניה של רגב במטח ביצים ועגבניות. נכון, אמנם, שיש רעב באפריקה. אבל שווה, לטעמי, לבזבז ‏כמה ביצים ועגבניות שאולי יכלו להזין עוד כמה אפריקנים רעבים, על מי שמכנה אותך "סרטן" תוך ‏שבתוך ישראל פנימה היא מתבכיינת על אפליה והדרה.‏