נטלי נוגריד, כתבת לענייני חוץ של הגרדיאן, מנתחת את מעמדה של בריטניה בזירה הבינלאומית, לאחר הברקזיט. יש לזכור שהגם שבריטניה התנתקה מן
האיחוד האירופי, מציינת נוגריד, היא עדיין חברה בנאטו.
לאיחוד האירופי, כך מסבירה נוגריד, דריסת רגל משמעותית בזירה הבינלאומית: האיחוד האירופי היה שותף לסנקציות שהוטלו על רוסיה, כמו גם להסכם הגרעין עם אירן; גם בזירה העירקית הייתה לאיחוד האירופי דריסת רגל, בנפרד מנאטו.
היתרון של האיחוד האירופי הוא דווקא באפשרות לקיים בתוכו "סיעור מוחות", בין מדינות כגון בריטניה, המושפעת מארצות הברית, שתמכה בקווי מדיניות זהים לאלו של ארצות הברית, לעומת מדינות כמו גרמניה וצרפת (שלא תמכו בפלישה לעירק):
לדעת נוגריד, דווקא הדיונים המשותפים וסיעור המוחות, מאפשר קבלת החלטות שקולות, ובמובן זה, יציאת בריטניה מן האיחוד האירופי מחלישה את יכולת האיחוד לקבל החלטות מאוזנות ושקולות במישור מדיניות החוץ.
לדעת נוגריד, לא ברור מה יהא גורל שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לבין נאטו, לאחר פרישת בריטניה, וכאשר בריטניה היוותה מפרק חיבור חיוני ומרכזי בשיתוף הפעולה הזה.
