הכומר ג'ארט בארטון מקדיש את טורו האחרון ב Huffington Post לירי באלטון סטרלינג, ירי, אשר לראשונה מזה שנים, הוביל לתגובת נגד שחורה - צעיר שחור בן 25 ירה בשוטרים בדאלס.
דווקא על-רקע זה, של מה שמצטייר כראשיתה של מחאה שחורה אלימה, של ירי נקמה מצד שחורים בשוטרים לבנים (הפעם הראשונה אירעה בדצמבר 2014, אז איסמעיל ברינסלי, צעיר בן 28 ממוצא אפריקני, ירה למוות בשני שוטרים כנקמה על מותו של אריק גרדנר), דומה כי בארטון ראה הכרח לומר את דברו בנושא;
הוא מזכיר את חשיבות המחאה הלא אלימה (מאז ימי מרת'ין לותר קינג) וקורא לרפורמה מקיפה, בשיטור העירוני והמדינתי; אין לו ספק כי הירי מצד שוטרים לבנים בגברים שחורים אינו מקרי, ונובע מתרבות משטרתית אלימה וגזענית. הוא כותב:
"הרג לא מוצדק של שחורים ע"י המשטרה ימשך; האפיזודות האלו רחוקות מלהסתיים, משום שהכוחות הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים אשר מקדמים הרג זה, טרם כבו; עלינו להתארגן; דמו של אלטון סטרלינג ושל האחרים כמותו, הקורבנות הרבים מספור של אלימות משטרתית, זועקים אלנו מחדרי המדרגות, מן השדות, מן הרחובות";
בארטון גורס כי על החברה האמריקנית למגר תרבות הנונשלט וקלות הדעת שבה שוטרים מתייחסים לחיי הקהילה האפרו-אמריקנית; לטענתו, לא ייתכן כי שוטרים המפעילים אלימות וברוטליות כלפי קהילה זו יצאו ללא פגע וללא סנקציות;
