משהו מטריד מתרחש בפרקליטות המדינה

רונן ברגמן מקדיש את טורו השבועי בידיעות אחרונות להליך המשפטי אשר מתקיים, בבית המשפט ‏העליון, בין נציגי הפרקליטות, לבין הגוף המבקר של הפרקליטות, זה שהשופטת בדימוס הילה גרסטל ‏התפטרה ממנו.‏ לטענת ברגמן, היועץ המשפטי לממשלה, אשר מייצג את נציבות הביקורת על הפרקליטות, לרבות את גרסטל, ‏מינה את עו"ד גיל לימון לייצג בתיק זה: לטענת ברגמן, עו"ד גיל לימון הוא עו"ד מוכשר ורהוט, אולם ‏יכולות אלו נזנחות, כשהוא מייצג את נציבות הביקורת על הפרקליטות, ושם, כפי שמשתמע מדבריו של ‏ברגמן, עו"ד לימון אינו מתאמץ לעשות את עבודתו נאמנה; לעניות דעתי, משתמע מדבריו של ברגמן, כי ‏היועץ המשפטי לממשלה, ועו"ד גיל לימון אשר פועל בשליחותו, מצויים בניגוד עניינים: הם אמורים לייצג ‏נציבות הביקורת על הפרקליטות, אך למעשה, הם מייצגים את המדינה, ולפיו הטור של ברגמן, היועמ"ש ‏ונציגיו אינם מייצגים בחדווה גדולה את נציבות הביקורת על הפרקליטות.‏ אך זו לא הפעם הראשונה שמתגלע פה ניגוד עניינים שכזה: כפי שעולה מהדוח, אשר טרם פורסם, של ‏נציבות הביקורת על הפרקליטות, פרקליטים זימנו את אנשי המכון לרפואה משפטית בראשות יהודה היס, ‏לא כעדים אוביקטיבים וחסרי פניות, אלא כעדים מטעם הפרקליטות, עניין שהשליך על שאלות של דיני ‏נפשות, ושל חפים מפשע אשר ייתכן שיושבים בכלא.‏ את הטיעון המלא של ברגמן (ידיעות אחרונות עתר לחשיפת הדוח), ואת תגובת הפרקליטות, ניתן לקרוא ‏בטור של ברגמן. לקרוא ולחוש מוטרדים.‏