מירי'לה ושמלת השבת ("הקדושה")

את טורו השבועי בידיעות אחרונות מקדיש נחום ברנע לאולימפיאדה בריאו, ולמניפולציית שמירת השבת ‏של מירי רגב. ‏ כנראה שאנשי הליכוד אובססיביים, כעת, להראות לקהל הבוחרים כי הם שומרי שבת. זהו ההסבר היחידי ‏לכך שמירי רגב כתבה במה שברנע מתאר כ"אנגלית עילגת מגוגל טרנסלייט", מכתב מטיף וצדקני לראש ‏הוועד האולימפי העולמי, בו היא מסבירה לו מדוע לא תגיע לפתיחת אירועי האולימפיאדה בריו: מפאת ‏קדושת השבת. אך רגב, לדברי ברנע, אינה מסתפקת בלציין את קדושת השבת, אלא פותחת בהטפה צדקנית ‏על תרומת היהדות לעולם כולו. ‏ נניח לרגע בצד את העובדה, שמקריאה בספרו של יובל נוח הררי, "קיצור תולדות האנושות", ניתן ללמוד ‏שהיהדות לא חידשה הרבה, אלא עשתה המון קופי פייסט לסיפורי עם, אגדות, מיתוסים, אמונות ואף חוקים ‏של העולם העתיק ("עלילות גלגמש", "חוקי חמורבי" וכו'). מירי רגב חשה שעליה להיות אור לגויים ‏ולהסביר לראשי הוועד האולימפי העולמי, כך לפי דיווח ברנע, מדוע היא לא תגיע, כאשר הנמען האמיתי של ‏מכתב טרחני כזה היה צריך להיות מלכתחילה, הוועד האולימפי הישראלי, שכן הוא זה אשר מזמין את ‏השרים לאירועי הפתיחה של האולימפיאדה, אבל אז, כמשתמע מדבריו של ברנע, הייתה נחסכת מרגב ‏ההנאה שבהטפת המוסר. ‏ אבל בעוד שלהביא אור לגויים, זו רק תוכנית של מירי רגב לעתיד לבוא, להביא אור לתקשורת בישראל זו ‏תוכנית ממשית ועכשווית של רגב: ‏ ברנע מתאר כיצד ביבי (בנימין נתניהו) העניק לה אתנן: סמכות מוחלטת על לשכת הפרסום הממשלתית, ‏המגלגלת 260 מיליון ש"ח לשנה, וזאת אחרי אמרתה המפורסמת ולפיה גוף שידור ש"מעמידים לו כסף" חייב ‏‏(לא במילותיה אלו) להיות וסל של הממשלה, ולשדר את מה שהיא רוצה. ‏ את הפרס הזה קיבלה רגב, לשיטת ברנע, משום שביבי סחיט, ומחלק אתננים דווקא לשרים אשר מאיימים ‏על עמדתו (את הניתוח המלא מומלץ לקרוא בטורו).‏ לדעת ברנע, רגב תעשה בכסף הזה שימוש לרעה: אין מצב, לשיטתו, שהיא תעמיד כסף לתקשורת, וזו, ‏האחרונה, תעשה "מה שהיא רוצה". ‏ הוא גם דן בתאגיד השידור הציבורי, ומסיים את הטור בניתוח של "פני הדיור החרדי - לאן". מומלץ לקרוא. ‏