יוסי מלמלן מ
מעריב, מקדיש את טורו השבועי, "חשאי בשישי", לסוגיית השבועיים והנעדרים. נכון להיום מצויים בעזה שני חללים אשר מקום קבורתם לא נודע (סרן
הדר גולדין וסמל אורון שאול), שני אזרחים אשר הסתננו לעזה, ככל הנראה, בשל מצבם הנפשי (אברה מנגיסטו והישאם א-סייד), ועוד מסתנן לעזה, שלא ברור אם הסתנן לשם בשל כוונה זדונית או בשל ליקוי נפשי (ג'ומעה אבו גנימה), ולפי תוצאות הבירור יוכרע מעמדו - כנעדר או כמי שבחר להשתייך לכוחות האויב.
מלמן בטורו מתאר בפרוטרוט את הצפי למגעים עם החמאס, לאור מסקנות ועדת שמגר (שהותוו עקב עסקת
גלעד שליט ועסקת ג'יבריל רג'וב בזמנו), ולאור חילופי הגברי הצפויים בחמאס, לרבות מי המתווכים הצפויים. בגדול, חמאס מתנהל בצורה סחטנית ומבקש שחרור 50 מחבלים ששוחררו בעסקת שליט ונכלאו שוב, לפני שבכלל ימצמץ לכיוון ישראל. הצפי וההערכות המלאות - בטורו של מלמן.
בהמשך טורו מתייחס מלמן למה שעשוי/עלול להתרחש בגדה לאחר הבחירות למועצות המקומיות באוקטובר, בחירות שבהן החמאס מתמודד, וכשברקע, אבו-מאזן הודיע על פרישתו: השורה התחתונה, לפי מלמן, היא, שלאחר שהערכות קודמות לגבי מצב העולם הערבי נתבדו, איש בצמרת מערכת הביטחון אינו רוצה לכונן הערכות חדשות, אבל בכל זאת משתמע מטורו כי לא בכדי בחר חמאס להתמודד בבחירות אוקטובר 2016: הוא התנחל בלבבות תקופה ארוכה מספיק, בכדי להתנחל כעת בקלפיות.
גם בתחום המאבק בדאעש - סניף סיני - הדברים אינם ברורים, לפי מלמן: יש ניצחונות מקומיים, אך הכנעת הארגון רחוקה עדיין.
