פרופ' שלמה אבינרי מ
עיתון הארץ ממשיך פולמוס שנמשך מזה מספר שבועות (עם פרופ' זאב שטרנהל) בשאלה האם מדינת ישראל הופכת פשיסטית. אבינרי עושה קצת סדר במושגים. במדינת ישראל דהיום, לשיטתו, יש מספר מאפיינים לאומיים, ואולי גם לאומנים, אבל פשיזם? אנו עוד רחוקים מכך. הוא כותב:
"משטר פשיסטי אינו עוסק בתרגילים פרלמנטריים שמטרתם להחליש את האופוזיציה, כי במשטר פשיסטי אין אופוזיציה לגיטימית — שכן ראשיה נרצחו, הושלכו לבתי סוהר ולמחנות ריכוז, או ברחו לחו"ל. משטר פשיסטי אינו עוסק בתרגילי קואליציה מפוקפקים, כי במשטר פשיסטי אין קואליציה. במשטר פשיסטי, כל מי שמתנגד למנהיג מתוך מפלגת השלטון יגורש, ייכלא או יחוסל — לא ימנו אותו לשגריר באו"ם. משטר פשיסטי אינו פוגע בחופש העיתונות, כי במשטר פשיסטי אין חופש עיתונות, כי כל העיתונות היא כלי של השלטון. משטר פשיסטי אינו מנסה להצר את סמכות הרשות השופטת ובתי המשפט, כי במשטר פשיסטי מערכת המשפט היא זרוע של השלטון".
הפשיזם, לשיטתו של אבינרי, יכול להתפתח מתוך הלאומנות: חברה אשר רגשותיה הלאומיים פגועים, היא חברה המועדת לפורענות הפשיזם, או כפי שהוא כותב:
"יש לזכור, כי הפשיזם איננו סתם ביטוי ללאומנות שתלטנית: הוא תגובה אלימה וכוחנית של חברות פגועות ומוחלשות. טראמפ איננו פשיסט, אבל העובדה שהוא פונה לתחושות העלבון וההשפלה של לבנים ממעמד הפועלים ומהמעמד הבינוני הנמוך בארצות הברית היא בלא ספק מדאיגה".
או במילים אחרות, לשיטתו, ישראל יכולה להסיר דאגה מליבה. יש לחברה הישראלית עוד כמה גלגולים אבולוציונים, עם הרבה רגשות לאומיים פגועים בדרך, עד שהיא תגיע לפשיזם. לא ברור מאמרו של אבינרי עד כמה המאמצים הפתטיים של ביבי לשלוט בתקשורת לוקחים אותנו בדרך לשם.
