אראל סג"ל, בטורו השבועי ב"
מקור ראשון", עוסק במנהג המגונה של ערבים ושל בדואים לגנוב ציוד חקלאי ולהבריחו לרשות הפלשתינית. הוא כותב:
"גבירותיי ורבותי, אני מזהה תהליכים. אני מזהה שהלכתם לישון בלילה והתעוררתם בלי רכב, ארנק ושתי טלוויזיות. אני קולט שיצאתם למשק בבוקר והבנתם שעדר הבקר שלכם נמצא כבר קומפלט על הצלחת בשכם, שהטרקטור מפורק בג'נין ושהלול מקרקר כל הדרך לחלחול. אני מזהה את המצוקה שלכם ואני רוצה להבהיר: תפסיקו להתבכיין על פורצים וגנבות, בזמן שהפשיסטים גונבים לנו את המדינה".
סגל מצביע על כך שמדינת ישראל, כל הישובים היהודיים מוקפים חומה, וכל הישובים הערבים אינם מוקפים חומה, והחומה הזו עושה קולות של ספירה לאחור של הריבונות הישראלית בשטח. הוא מצביע על כך שמקרה "
שי דרומי 2" אשר ארע לא מזמן, הוא סמפטום למחלה שבה המדינה אינה נוטלת את החוק בידיים, אז האזרחים נאלצים להפר את ה"אמנה החברתית", ולעשות בעצמם את מה שהמדינה אינה עושה.
סג"ל קובל על כך שבעוד שגואל רצון הפך לאייטם וסמל לנבזות כלפי נשים, הפוליגמיה חוגגת במגזר הבדואי, בחסות הביטוח הלאומי, מה שמבטיח, לשיטתו, ש 20 אלף הבדואים שחיים כיום בנגב, יהפכו ל 400 אלף בשנת 2025. זה לא רחוק, והכל קורה בחסות חוסר המשילות של מדינת ישראל, בחסות הביטוח הלאומי שמסבסד את הפוליגמיה הזו, ובחסות הנאורים מן ה"סמול", אשר רואים בבדואי "יליד" שיש להגן על זכויותיו, לרבות להתעלל באשתו ובבנותיו. מומלץ מאוד לקרוא.
