יוסי מלמן מקדיש את טורו השבועי ב
מעריב, למה שנראה כמו הקאמבק המתוכנן של
אהוד ברק לראשות ה
ממשלה, שעובר, איך לא, דרך השמצת ביבי (
בנימין נתניהו). ביבי, כידוע, גרם הפסד של 7 מיליארד דולר לתעשיות הביטחוניות בישראל, כשמזמז והשהה את הדיונים עם
ברק אובמה בנוגע להסכם הסיוע לעשור הקרוב.
אבל זה מילא, טוען ברק, ביבי גם פישל, כך לדברי ברק, ב"אתגר ביטחוני מרכזי", אמר ולא יסף, חרף הפצרותיו של
אבי דיכטר, שיזרוק איזה רמז לרפואה.
מלמן מעריך שעל אף שברק עושה קולות של "מכוון לראשות הממשלה" הוא בסך-הכל אזרח מודאג, שמבקש להביע את עמדתו. החיים שלו, לדעת מלמן, טובים מידי בכדי להיכנס למיטה החולה של ראשות הממשלה. הוא, כמו רבים אחרים, נכנס לממשלה דלפון ויצא משם עשיר ככורח (מלמן מזכיר באותה נשימה את
אריאל שרון,
אהוד אולמרט,
אריה דרעי,
אברהם הירשזון,
אביגדור ליברמן, ואחרים).
את המשך הטור שלו מקדיש מלמן ליחסים המיוחדים שנרקמו בין ביבי לבין
ולדימיר פוטין, שבוטאו, בין היתר, בארבעה פגישות בשנה האחרונה. הוא כותב:
"צריך לזכור שביחסים בינלאומיים בכלל, ובוודאי מול פוטין, אין ארוחות חינם. נתניהו וישראל משלמים במטבע שטיבו עדיין לא ברור, על התחממות היחסים בין המדינות. פוטין הוא מנהיג מתוחכם, ערמומי ואמן ההונאה - תכונות שסיגל לעצמו מימיו בקג"ב, ואת כל אלה צריך להביא בחשבון".
לשיטת מלמן, היחסים הללו צריכים להדאיג, שכן רוסיה תומכת בציר-הרשע המזרח תיכוני, בראשות אירן, סוריה, חיזבאללהוטורקיה. זה צריך להדאיג, משום שמטוסי ריגול רוסיים כבר טסו בשמי ישראל, וישראל הבליגה.
הברית של ביבי עם פוטין הזויה במיוחד, לשיטת מלמן, שכן בעוד ביבי יוצא חצץ כנגד הסכם הגרעין עם אירן, הרי רוסיה היא זו שתמכה, בהא-הידיעה, בהסכם הזה, וכיום מרבה לחמש את אירן. לדעת מלמן זה מטריד ומדאיג, וגם מסכן את היחסים עם ארצות הברית.
