חגי סגל מ"
מקור ראשון" מקדיש את טורו השבועי לספקולציות בדבר "מה
ברק אובמה ינחית עלינו בנובמבר", רגע לפני שהוא עוזב את הבית הלבן וצריך להשאיר "מורשת" מזרח תיכונית מסוימת. אובמה, שכשל במניעת מלחמת האזרחים בסוריה, ההתגרענות האירנית, עצירת דאעש או תהליך האיסלום/דיקטטוריזציה המואץ של טורקיה, רוצה לעשות שרירים, כמשתמע מטורו של סגל, על כמה בתים אומללים במה שהוא מכנה "התנחלויות" (לשיטת אובמה, גם שכונת גילה היא "התנחלות").
כמשתמע מדברי סגל, חשוב לאובמה להשאיר מורשת "כך יעשה לראש
ממשלה ישראלי שנאם בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם אירן ותומך ביריבי
מיט רומני". סגל מעריך שביבי (
בנימין נתניהו) חושש מהסנקציות של אובמה, ולפיכך, אם כבר בונה ביו"ש, הוא עושה זאת זהיר פה, זעיר שם, בכדי לא להכעיס ובכדי לא להרגיז, ובכדי לא לעצבן.
לדעת סגל, הדבר שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד, והבעיה של ישראל היא מנגנון הפחדה עצמית, גם מבית הדין הבינ"ל בהאג, וגם מן הממשל בוושינגטון;
סגל ממליץ להפסיק לפחד מן הפחד, ולנהוג כמו
דוד בן-גוריון, בזמנו, שהעביר את הכנסת לירושלים, חרף מחאות בינ"ל, או כמו
מנחם בגין בזמנו, שסיפח את הגולן ב-1981, חרף האיומים בסנקציות. סגל מזכיר שעברנו גם את הנפנוף בסנקציות של 2011, ונעבור את האיום בסנקציות של 2016. רק צריך להפסיק לפחד מן הפחד.
את המשך הטור שלו מקדיש סגל לצביעות השמאל, שלא השמיע ולו מילת גינוי אחת כנגד החקיקה הפולנית המתהווה, שאוסרת לציין את חלקם של הפולנים בשואה ובהשמדת היהודים;
כידוע, הם היו שותפים נלהבים. נכתבו על כך מאות ואלפי עמודים בספרי היסטוריה, ובעדויות הניצולים. סגל, במגבלות הטור השבועי שלו, נאלץ להביא רק קמצוץ מן העדויות לשותפות הפעילה של הפולנים בשואה. למרות קוצר היריעה של דבריו, הוא מביא ציטוטים מהיסטוריונים חשובים, וראוי לקרוא את דבריו, כדי שנזכור גם את חלקם של הפולנים, האוקראינים, הרומנים, ולא נשכח.
