גם
נחום ברנע מ
ידיעות אחרונות עוסק באמירה הגזענית/אומללה של מפכ"ל המשטרה
רוני אלשיך(מסתבר שהנושא חם ועסקו בו
בן-דרור ימיני,
סימה קדמון, ו
יועז הנדל, עד כה); הוא מסביר שאלשיך בסך-הכל אמר שגזענות טבועה בשוטרים באופן טבעי, ושצריך לחנך את השוטרים בכדי להיאבק בגזען הקטן שבתוכם. לדעת ברנע, אין פה גינוי מספיק של גזענות השוטרים, והייתה צריכה להינקט נימה נחרצת יותר כלפיהם.
ברנע מתקומם גם על הטענה שהזעם בקרב הקהילה האתיופית הוא בכלל פרי הסתה של גורמים אחרים, לא-אתיופים. שוב, זו פטרונות על האתיופים, שאפילו את הזעם שלהם נוטלים מהם. הוא מקווה שהמשטרה תשפר את יחסיה עם העדה האתיופית, כפי שהיא שיפרה את יחסיה עם המגזר הערבי.
בהמשך טורו, מצדיק ברנע את הכינוי שזכה לו ביבי (
בנימין נתניהו), מפי רון-חולדאי, בהקשר למהומות בית הספר שבח-מופת.
הוא גם מסקר את אבי בוסקילה, המפכ"ל החדש של "
שלום עכשיו", שהוא ימני לשעבר וגם גיי: פעם הקהילה הייתה בארון, אומר ברנע, אך בעידן של פוליטיקה של זהויות, הארון הזה הפך לויטרינה, ולמקדם כוח פוליטי. הרלוונטיות: בקרוב ימלאו 50 שנה לכיבוש, וכל ארגוני השמאל יוצאים בקמפיין, שמטרתו לערוך משאל עם בנושא. בוסקילה נוטל בחשבון את הסיכון שהעם יצביע ימינה.
