עמית סגל עוסק בטורו השבועי ב"
מקור ראשון" בספקולציות, לפיהן בוז'י (
יצחק הרצוג) נראה בקיסריה ועוסק במו"מ עם ביבי (
בנימין נתניהו) על צירופו לקואליציה. לשיטת סגל אלו לא "סתם" שמועות, או כפי שהוא כותב:
"לא בדיוק ממשלת אחדות. העסקה המדוברת עכשיו היא אפילו לא העכבר שנאכל על-ידי החתול כדי להשפיע מבפנים, כמו בבדיחה הישנה. מדובר על שליש עכבר, במקרה הטוב. לפני מאה יום התפוצץ המו"מ בין הרצוג לנתניהו. יו"ר
המחנה הציוני נשבע אז שזהו, זה נגמר, והפעם לתמיד. אבל בפועל, מאז ועד עצם היום הזה, המגעים בינו ובין ראש הממשלה לא פסקו לרגע, גם אם טרם הבשילו".
אם לרגע חשבנו, שאחרי התרגיל המסריח האחרון שעשה ביבי לבוז'י, כשהכניס את איווט (
אביגדור ליברמן) ברגע האחרון לקואלציה, המחנה הציוני לא רוצה לשמוע יותר משום מו"מ, טעינו. על-פי הפרשנות של סגל, "ככל שיענו את המחנה הציוני בפויעלשטיקים של משא-ומתן, כן יגבר רצונו להתקרב לקואלציה" (כך משתמע מדבריו). לשיטת סגל, חברי המחנה הציוני מבינים שבבחירות הבאות הם לא יגרדו את ה 8 מנדטים, והם רוצים לנצל את השנה האחרונה בטרם הבחירות כדי ללקט, לגרד ולקושש תפקידי שרים. כך לפי סגל.
סגל מנתח את נקודות מבטו של ביבי, לשידוך הזה, ומגיע למסקנה שהשידוך הזה יקרה רק אם תהיה לנו פה "עצמאות ב'", היינו, התפלגות של המחנה הציוני, שכן המחנה הציוני בשלמותו אינו יכול, פרקטית, להיכנס לקואליציה מטעם פשוט (לשיטת סגל): עוד פחות משנה הם יערפו את ראשו של בוז'י, והראש החדש יוביל את כולם החוצה. או במילים אחרות: ביבי מבקש כנדוניה סיעה מתפלגת מן המחנה הציוני, ולא את המחנה כולו.
סגל מעריך שבוז'י אינו מצליח לגייס שבעה פורשים שילכו אחריו אל הקואליציה. אבל ביבי לא ממש מוטרד. בכל רגע נתון יש לו קואליציה רחבה דיה, בכדי לא לחשוש מפרישה של פלוני או אי-הצטרפות של אלמוני.
המשך טורו של סגל דן בתדרוכי ביבי את התקשורת, ובפרשת פואד (
בנימין בן-אליעזר) ז"ל, כולל מה חשב פואד בחייו על רצונו של בוז'י להכנס לקואליציה. מומלץ לקרוא.
