בראדלי בורסטון בטור אורח ב
הארץ מספר כיצד, מאז שטראמפ נותן אור ירוק לאנטישמים ולשאר הגזענים, אנשי ה KKK והניאו נאצים, האנטישמיות בארצות הברית מרימה את ראשה המכוער:
הפעם האחרונה, והיחידה, שבה חווה בורסטון אנטישמיות, הייתה בתקופת בית הספר היסודי, כשבריון כיתתי כינה אותו "יהודון". הוא כותב:
"אותה תגרה הייתה הפעם האחרונה שכינו אותי קייק, עד השנה. עד למערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות. עד ל
דונלד טראמפ. כלומר, עד שהדוגלים בעליונות הגזע הלבן, הניאו-נאצים האמריקנים, אנשי הקו-קלוקס-קלאן והימין הקיצוני החדש (alt-right) התחילו לזהות בהסתה המוסווית של טראמפ, ב"ציוציו" החוזרים ונשנים שהכילו את הזוהמה שלהם, ובהכחשותיו המשתהות, הצבועות — כאשר טרח בכלל להכחיש — מטרה משותפת והזדמנות פז".
הוא סוקר את הרפש האנטישמי ש"זוכים" לו ברשתות החברתיות עיתונאים יהודים שמעזים לצייץ נגד טראמפ, כולל דימויים וולגריים מן השואה ואיחול להישרף בכבשנים, ומסכם בעצב:
"בשביל רוב העיתונאים, במיוחד אלה שנולדו בשנות האלפיים, מטח של ההטרדות, האיומים וה"טרוליזם" מבית היוצר של הימין הקיצוני החדש הוא המפגש הישיר הראשון עם אנטישמיות. וזה קורה לא רק להם".
