יצירת רגנרציית תאים ברקמת גוף אדם בוגר היא אחד היעדים המרכזיים במחקר הרפואי-מדעי של ימינו. השגת יעד זה, כך על-פי התקווה, תאפשר לרופאים להניע תהליכי ריפוי עצמי באיברים שונים בגוף. כלומר, לגרום לגוף להחליף רקמות פגועות ברקמות חדשות ובריאות. התקדמות מסוימת בדרך להשגת היעד הנ"ל לעיל נרשמה לאחרונה עם פרסום ממצאי מחקר אותו הובילו צמד חוקרים מן המרכז הרפואי של אוניברסיטת סאות'ווסטרן טקסס.
במסגרת המחקר חשפו החוקרים קבוצת עכברים בוגרים לסביבה בה אחוז החמצן באוויר דולל בה בהדרגה, כאשר בתום התהליך עמד אחוז החמצן באוויר על 7% בלבד, נתון מקביל לאחוז החמצן באוויר פסגת הר אוורסט.
בתום שהות בת שבועיים בסביבה דלילת חמצן מצאו החוקרים כי סוג מסוים של תאים ברקמת הלב של העכברים, תאים קרדיומיוציטים (cardiomyocytes), החלו לבצע רגרנציה (כלומר תא קיים מתחלק לשני תאים חדשים). במצב שגרה תאים קרדיומיוציטים אינם מסוגלים לבצע רגרנרציה אצל יונקים בוגרים.
"ליבו של אדם בוגר אינו מסוגל לרפא את עצמו באופן משמעותי לאחר התקף לב, בשל כך להתקפי לב יש השפעה קטלנית כל כך", אומר ד"ר הישאם סאדק (Dr Hesham Sadek), מעורכי המחקר, "בניגוד למחשבה האינטואיטיבית הראינו כי שהות בסביבה דלילה בחמצן יכולה לעקוף נזק שנגרם לתאים על-ידי חמצן ולהניע תהליך רגרנרציה ברקמת הלב. למרות שלושהות בסביבה דלילה בחמצן יכולה לגרום גם לסיבוכים רפואיים בבני אדם, כאשר היא מתבצעת בצורה מדודה, ניתן לטפל בכך".
