כאשר נכנעה יפן לבעלות הברית באוגוסט 1945, היה זה אירוע חסר תקדים במובן נוסף: לראשונה שמעו תושבי המדינה את קולו של הקיסר הירוהיטו. מי שנחשב עד אז לבעל מעמד שמימי, היה זה שבישר ליפנים שהם הובסו. "מצב המלחמה השתנה, לא בהכרח לטובתה של יפן". כך אמר הירוהיטו במשפט שנכנס להיסטוריה כדוגמה להתפתלות לשונית.
חודש מאוחר יותר נשא הירוהיטו נאום נוסף, בו התווה את דרכה של יפן לאחר התבוסה - דרך בה היא הולכת עד עצם היום הזה. אותו נאום ממשיך לעורר עניין ביפן, 72 שנים מאוחר יותר, כפי שניתן ללמוד מהעובדה שהעיתון החשוב ביותר במדינה, אשאי שימבון, הקדיש לו כותרת ראשית באתר האינטרנט שלו (4.1.17).
המילים החשובות ביותר בנאום - "להקים מדינה שוחרת שלום" - נוספו רק לגירסה הרביעית שלו, מלמדים מסמכים שפרסם הארכיון הלאומי של יפן. הנאום עבר מספר גלגולים עד שאושר בידי ממשלת יפן ימים אחדים לפני שהירוהיטו נשא אותו, בתחילת ספטמבר 1945 - יומיים לאחר החתימה הרשמית על הכניעה.
הנאום בא על-רקע החקירות שהחלו בעלות הברית לבצע בנוגע לפשעי המלחמה שביצעו היפנים, ומספר מומחים סבורים שניסוחו הושפע מההכרה בכך שדעת הקהל העולמית מצפה לשמוע מה יש לקיסר לומר בנושא. פרופ' יוטאקה יושידה אמר לעיתון, כי הממשלה רצתה להבטיח שהירוהיטו לא ייתפס כאחראי למלחמה - דבר שעלול היה להביא להעמדתו לדין, מהלך בלתי מתקבל על הדעת מבחינתה של יפן. לכן, היא חיפשה ניסוח שיצהיר על מחויבותה של יפן לפעול בעתיד רק בדרכי שלום.
בנוסח הראשון של הנאום נאמר, כי יפן שואפת לשמור על כבודה הלאומי ולחזק את יוקרתה הלאומית. על הנוסח הזה מופיעים תיקונים בדיו אדומה, החתומים בידי מי שהציעו אותם. בטיוטה השנייה נמחק משפט זה בידי מזכיר הממשלה, טקטורה אוגאטה. בטיוטה השלישית נאמר, כי יפן מקווה לתרום לתרבות האנושית באמצעות הקמת יפן חדשה ושוחרת שלום. את הניסוח הזה הציע ראש הממשלה, נרוהיקו היגאשיקוני. בטיוטה הרביעית השתנה שוב הנוסח ונקבע שהקיסר יאמר "להקים מדינה שוחרת שלום".
