השיחות על גורלה של קפריסין שקיימו בשבוע שעבר בריטניה, טורקיה ויוון לא הביאו להסכם, אבל יש מקום לאופטימיות - סבור (16.1.17) השבועון אקונומיסט.
קפריסין מפוצלת מאז 1974 בין אזור עצמאי בחסות יוונית, לבין אזור הנתון למעשה לשליטתה של טורקיה - אשר איננה מקובלת על העולם. המדינה העצמאית שבדרום האי, ואשר בירתה ניקוסיה, חברה באיחוד האירופי ובאו"ם, ואף מהווה כר פורה לרישום חברות רבות. "הרפובליקה הטורקית של קפריסין", בצפון האי, זוכה רק להכרתה של אנקרה.
לאורך השנים נעשו נסיונות לאחד מחדש את האי, אף הם נכשלו. האחרון שבהם היה בשנת 2004: הוא זכה לתמיכת תושבי החלק הטורקי, אך נדחה ברוב מוחץ בידי שלושה רבעים מתושבי החלק היווני. המאמצים הנוכחיים החלו בשנת 2015, ביוזמת מנהיגי שתי הקהילות, ובשבוע שעבר התקיימו שיחות בז'נבה בחסות האו"ם. כאמור, אקונומיסט מדווח שעדיין קיימת אופטימיות ביחס לאפשרות להגיע להסכם שניתן יהיה להביאו למשאלי עם כבר בקיץ הקרוב - לפני הבחירות לנשיאות החלק היווני.
המודל המוצע כעת הוא של "פדרציה דו-איזורית ודו-קהילתית", שבבסיסו ביזור משמעותי של הסמכויות בשני האיזורים והסדרים לחלוקת הכוח במרכז המאוחד. השיחות האחרונות עסקו בשורה של נושאים, ובהם סידורי ממשל, התאמות טריטוריאליות ופיצויים ליוונים שברחו מהצפון ב-1974. הנושא החשוב ביותר שיש ליישב הוא סוגיות הביטחון. חוקת קפריסין משנת 1960 קובעת, כי לבריטניה, טורקיה ויוון יש זכות להתערבות צבאית באי אם ריבונותה נמצאת בסכנה. היוונים מבקשים למחוק סעיף זה, בנימוק שעצמאותה של קפריסין מוגנת בידי
האיחוד האירופי, ואילו הטורקים רוצים להותיר באי חיילים טורקיים; כיום מוצבים בו 40,000-30,000 כאלו.
לתוך התסבוכת הזאת נכנסת גם הפוליטיקה הפנימית הטורקית. הנשיא רג'פ טאיפ
ארדואן זקוק לתמיכת הלאומנים בפרלמנט כדי להעביר את הרפורמות החוקתיות שיעצימו את כוחו, והללו עשויים להתנגד לוויתורים בקפריסין. וגם אם תושג פשרה, ייוותר המכשול הגדול ביותר: השגת תמיכתם של רוב המצביעים בשני חלקי האי. כדי למנוע חזרה על הכישלוון בשנת 2005, בו נדחתה תוכנית שלמעשה נכפתה מבחוץ, הניעו הפעם את התהליך שני הנשיאים - ניקוס אנסטאדיאדס ומוצטפא אקינצ'י; הם לא יחתמו על הסכם שלדעתם לא יאושר בידי המצביעים. אבל אולי זו דווקא הסיבה הגדולה ביותר לאופטימיות, כותב אקונומיסט: המנהיגים יודעים מה יוכלו למכור.
המרוויחים הגדולים ביותר מאיחוד מחודש יהיו הקפריסאים - ותוצאותיו עשויות להתפשט אל מעבר לחופי האי. עסקה תקל על היחסים המורכבים בין טורקיה לאיחוד האירופי, תאפשר לחפש גז ונפט בים התיכון הסובב את האי ותקל על שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לנאטו. זו גם תהיה בשורה טובה לאירופה, הצמאה לחדשות טובות. מצד שני, מסיים השבועון, צריך להביא בחשבון שהולך ומתמעט מספרם של הקפריסאים הזוכרים את עימותי העבר ושהם הכמהים ביותר לאיחוד.
